עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את ניהול המשא ומתן עם גורמי המשטים לחופי עזה: סיפור מקרה ספינת הריצל – קורי.

השימוש בתקשורת עולמית להעברת מסר או יצירת אפקט, באה לידי ביטוי בכיסוי העיתונאי. הכיסוי העיתונאי משתנה מעיתון לעיתון, כאשר לכל עיתון מדינות או נטייה פוליטית המנתבת את סיקוריו. למשל, הכיסוי האמריקאי את הסכסוך היהודי – ערבי משתנה מעיתון אחד למשנהו בטון, בפוקוס ובפרספקטיבה שלו וכן הועלו טענות שונות על הטיות על ידי שני הצדדים לסכסוך. זיליזר ופרק השוו במחקרם את סיקורם של שלושה עיתונים אמריקאים לאורך שלושים ימי אינתיפאדה ומצאו כי הניו-יורק טימס שונה באופן בולט משני האחרים. ממצאי המחקר מעידים כי שלושת העיתונים מייחסים לאינתיפאדה חשיבות ראשונה במעלה ולפיכך סיקורה מופיע בעמוד הראשון בעיתון, נעשה שימוש במילים דומות המצביעות על נטייה פרו-ישראלית, הסיקור עצמו התמקד באירועים שהתרחשו בצד הישראלי, הוזכרו אישי ציבור כאחראים לאירועים (בעיקר יאסר ערפאת ואריאל שרון) ובכול העיתונים נטו לבקר יותר את ערפאת והפלסטינים יותר מאשר את הצד הישראלי. הטיימס כאמור נמצא שונה בכמות ואיכות דיווחיו אשר באה לידי ביטוי בכותרות התוקפות ביתר שאת את הצד הפלסטיני, בנטייתו לצייר את ישראל כקורבן ואת הפלסטינים כתוקפים, בהדגשת האלימות הפלסטינית בפסקאות הפתיחה ובתמונות המעידות על האלימות הפלסטינית. הטיימס אם כן מצטייר כפרו ישראלי לעומת הסקירה השוויונית פחות או יותר של שני העיתונים האחרים.