עבודת סמינריון העוסקת בשוק הישראלי ובאיחוד האירופאי המשותף. העבודה בוחנת את מידת ההתחברות של ישראל עם השוק האירופאי המשותף בענף הדגנים.

מדינות האיחוד האירופאי מהוות עבור ישראל את אזור הסחר הגדול ביותר לצד ארה"ב, והיצוא למדינות אלו מישראל הוא כיותר מרבע.
לאחר מלחמת העולם השנייה כשהרס וחורבן היו נחלת כל אירופה, ברור היה למנהיגי בעלות הברית וארה"ב בראשם שהאפשרות היחידה לשקם את הנותר מהיבשת, הנה הקמת גוף שיכיל את ארצות אירופה, שיפעלו בשיתוף פעולה לשם בניה מחדש ושיקום ההריסות.
ישראל כמדינה קטנה ששאפה להתפתח ולקיים יחסים כלכליים עם אירופה שכוללים יצוא סחורה ויבוא סחורה אירופאית, רצתה לקיים קשרים עם הקהילה האירופאית.
כאשר נפתח המסחר בין ישראל לאירופה, נפתח בפני ישראל שוק המונה 320 מיליון נפש הכולל מדינות חזקות מבחינה פוליטית ומבחינה כלכלית בעולם, וכבר באוקטובר 1958 הגישה ישראל את התזכיר הראשון לנציבות הקהילה בבריסל.
עבודה זו עוסקת בשוק הישראלי באיחוד האירופאי המשותף. במהלכה של עבודה זו אנסה לבחון את מידת ההתחברות של ישראל עם השוק האירופאי המשותף בענף הדגנים.
בעבודתי הצגתי את חברת קלוגס המייצרת ובמקביל הצגתי את חברת תלמה יוניליוור הישראלית, הנמצאת באזור ניתחתי את שתי החברות לפי מודל PRST וביצעתי ניתוח SWOT.
כשחודרים לאירופה, לא חודרים רק לשוק אחד ויש לשמור על השוק שלנו בארץ, ולהגן מפני חדירה בו זמנית, צריך לדעת כיצד להגיב, דרך סוכנים כדי שהעלות תהיה נמוכה יותר או אולי לשנות את המבנה הארגוני כתוצאה מכך כי לא תהיה שליטה ובקרה. ובחלקו האחרון של הדוח הצגתי דרכי פעולה אפשריות וחלופות אסטרטגיות לפירמה הישראלית והאירופית.
דרך הפעולה המומלצת לחברת הישראלית לחדור לקהילה האירופית היא דרך הסכם שיווק דו-צדדי. כשלכל חברה תהיה הזכות הבלעדית לשווק במדינה או באזור שלה את מוצרי שמן הזית של החברה השנייה. ויחד עם זאת צד ימשיך לפעול בהתאם לעוצמתו, עם מגוון גדול יותר של מוצרים למכירה. מצד אחד החברה הישראלית תספק את הצרכים הדרושים לצרכן הישראלי ומצד שני תיעזר בחברה האירופית בשיווק מוצריה לקהילה האירופית.