ההתפתחות בתחום הפריון הטכנולוגי מובילה למימוש הרצון הפרטי של כל אחד מאיתנו להפוך להורה, כאשר הרעיון לשימוש בזרע לאחר המוות, מאפשר להביא לעולם ילד לאם יחידנית.  התפתחות טכנולוגית זו המאפשרת נטילת זרע מגוף הנפטר לאחר מותו ושימורו בהקפאה, מעלה שאלות אתיות, חברתיות ומשפטיות.

השאלה היא האם הטכנולוגיה הנה מוסרית? נטילת זרע מין המת מעלה שאלות ביחס לרצון המת, הסכמתו,  כבוד מת, טובת הילד ועוד…

ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת הוצאת זרע מין המת והקפאתו לשימוש מאוחר יותר על ידי אשתו. טכנולוגיה זו קיימת כבר 50 שנה, כאשר נטילת זרע מין המת החלה בשנת  1980 כאשר צעיר נפטר באופן מפתיע מאלרגי. לבקשת אשתו, הזרע נאסף 30 שעות לאחר המוות. בקשות מעין אלה הן נדירות. מחקר משנת 1997 העלה דיווחים על 82 מקרים של נטילת זרע מין המת.

הליך נטילת הזרע מין המת, כולל שתי חלופות, האחת היא באמצעות מכת שוק חשמלי , המובילה לפליטה עצמאית של זרע (באם הנפטר עדיין מונשם באופן מלאכותי) והחלופה השנייה היא נטילת זרע מין המת באמצעות ניתוח חודרני.  הניתוח כולל קצירת האשכים והוצאה כירורגית של זרע.  שתי החלופות מהווה פעולה פולשנית וחודרנית לגופו של הנפטר.

מטרתה של עבודה זו לבחון את ההיבטים המשפטיים, ההלכתיים, החברתיים והמוסריים של הולדה יזומה לאחר מותו של המוליד, תוך התייחסות לנסיבות המיוחדות של המבקשים להתיר הולדה, ההסדר המשפטי השורר  וכמות הראיות שבידי המבקשים המוכיחים את רצינות כוונתו של המת בילד לאחר מותו.

העבודה הנוכחית תעסוק בהיבטים המשפטיים, החברתיים והמוסריים העומדים ביסוד תופעת נטילת זרע מן המת ?

1. החלק הראשון לעבודה יציג את ההיבט המשפטי ו\ביחס לנטילת זרע מין המת, כאשר במסגרת פרק זה תוצג חקיקה ופסיקה ישראלית ובדרך זו ייבדק נושא נטילת זרע מין המת במשפט הישראלי. השאלה המרכזית בפרק זה היא, האם קיים בסיס החוקי לנטילת זרע מין המת בישראל ומהי נטיית בית המשפט הישראלי ביחס לסוגיה זו?
2. הפרקים הבאים ידונו במעמדם המשפטי והמוסרי של הצדדים לסוגיית נטילת זרע מין המת, כאשר הפרק השני יבחן את כבוד המת ורצונו כפי שהוא בא לידי ביטוי בעת נטילת זרע לאחר המוות. בפרק זה נדון בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו , ברצונו החופשי של המת וכבודו בחיים ובמוות.
3. הפרק השלישי יידון במעמד בת הזוג,  כאשר הדיון המרכזי יעסוק בזכות להורות לאור סוגיית נטילת זרע מין המת, בחלק זה נציג בהרחבה את פרשיית נחמני, על מנת להדגיש את הזכות להורות.
4. הפרק הרביעי יעסוק במעמד הורי הנפטר והאם להורי הנפטר , מעמד משפטי ביחס לסוגית נטילת זרע מין המת.
5. הפרק החמישי ידון בטובת הילד   ובמסגרת זו ייבחן מעמדו של הילד וזכויותיו על פי חוק, השלכת נטילת זרע מין המת על הילד, השפעת היתמות על הילד וכן כיצד באה לידי ביטוי טובת הילד במסגרת ההכרעות המשפטיות בסוגיית נטילת זרע מין המת.
6. הפרק השישי, יציג את ההיבטים ההלכתיים ביחס לסוגיה הנדונה. כלומר האם ההלכה מתירה נטילת זרע מין המת? מהם התנאים ההלכתיים לכך?  וכדומה.
7. הפרק השביעי ידון בהיבט מוסרי-חברתי בהרחבה, תוך ניתוח הסוגיה על פי תורות המוסר ובדיקה האם נטילת זרע מין המת היא מוסרית?
8. הפרק השמיני יציג את העמדה המשפטית ביחס  לנטילת זרע מן המת בקרב מדינות מערביות מפותחות לעומת המצב המשפטי השורר בישראל.
9. הפרקים הבאים יסכמו את העבודה ויציגו את המסקנות ביחס לכל ההיבטים שנבדקו לאור תופעת נטילת זרע מין המת בישראל.