ליבת המסר של האסלאם, הנה אישור לאחדותו של אלוהים, כאשר התרבות והציביליזציה האסלאמיות, היסודות של המחשבה, הביטוי, ההתנהגות והאמנות האסלאמית ממשיכים להציג  אמונה המרכזית זו.

העבודה הנוכחית תבחן את משמעות הגן בתרבות האסלאם, תוך בחינת ההבדלים בין גנים שונים באסלאם

ליבת המסר של האסלאם, הנה אישור לאחדותו של אלוהים, כאשר התרבות והציביליזציה האסלאמיות, היסודות של המחשבה, הביטוי, ההתנהגות והאמנות האסלאמית ממשיכים להציג  אמונה המרכזית זו.

הצמיחה וההתפשטות המהירה של האסלאם סללו את הדרך לקליטתם של דימויים וסמלים אשר קבלו השראה מעיצובים וסגנונות רבים ואמנים מוסלמים החלו לפתח צורות האמנותיות משלהם בהתאם לתפיסותיהם הדתיות. במילים אחרות אמנות  אסלאמיות, שגשגה על בסיס עקרונות האסלאם. כתוצאה מכך, היא יצרה תכונות אמנותיות ייחודיות משלה.

הספרות מלמדת כי המצרים היו אלו הראשונים אשר החלו הקמת גני נוי.  הגן שימש כמקום מרגוע ומסתור מהשמש, הוא כלל בריכה, עצים ופרחים לרוב.

בהמשך עברה מסורת הקמת הגנים ותכנונם לבבל  ובשלב זה הגן סימל את מקום האלים, השער לעולם הבא, והמבנה שלו היה מקביל למבנה השמיים. המסורת הבבלית של יצירת גנים מקודשים עברה אל הפרסים ומשם אל האסלאם שהתמחה בתכנון גנים שסימלו את גן העדן.

הגן המוסלמי כולל 4 כיוונים, לפי רוחות השמיים, אלו הם 4 נהרות היוצאים מגן העדן. בנוסף לכך יש בו נביעת מים שהיא מרכז הגן, שמתפשטת לצדדיו.

העבודה הנוכחית תבחן את משמעות הגן בתרבות האסלאם, תוך בחינת ההבדלים בין גנים שונים באסלאם:

מבצר אגרה בהודו (1080) – המצודה החשובה ביותר בהודו , שוכנת בסמוך לטאג' מאהל.

שירז באיראן (1667-94) – מהווה השראה לבניית גנים נוספים ורבים ברחבי האסלאם.

גרנדה בספרד (האמה ה-19)  – גן המצוי בגרנדה בה מצויים הגנים הנחשבים לגנים יפים באופן מיוחד.

בחינת ההבדלים תתמקד בשימוש במים בגן, בצמחיה (פרחים ועצים) ובמבנה הגן( חלקי הגן, המבנים בגן וכדומה).

העבודה הנוכחית, בהיותה דנה במשמעות הגן בתרבות האסלאם:

• תציג ותסקור תחילה את הופעת האסלאם על בימת ההיסטוריה.
• בהמשך העבודה תדון במשמעות הגן בתרבות האסלאם, במאפייני הגן האסלאמי, במבנהו   ובייחודו.
• הפרק המרכזי יסקור שלושה גנים מרכזיים באסלאם ( מבצר אגרה בהודו (1080), שירז באיראן (1667-94) וגרנדה בספרד (המאה ה-19)  וידון בדומה ובשונה בגנים הללו.