משלים הלקוחים מעולם החי והצומח מהווים דגם נפוץ למשלי חכמה ולחידות מימי קדם . השיר "כי האדם עץ השדה" מציג אנלוגיה ברורה בין האדם לבין העץ כאשר השיר מנסה לענות על השאלה: האם העץ הוא כמו האדם? על פי השיר העץ דומה לאדם בכמה תכונות : כמו העץ שעולה למעלה – כך גם האדם, וכמו העץ ששואף קדימה – כך גם האדם, האדם והעץ הולכים באותה דרך אל הכיליון, כלומר, אולי אפשר לראות שהעץ צומח – אבל בעצם הוא כמו האדם שנגדע.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את משל יותם בבחינת מבנה , רטוריקה והמסר שהוא מנסה להעביר.

משל יותם הנו משל אשר התייחס לתקופת הנעורים של ישראל בארצו. יותם בן ירובעל הוכיח את בעלי שכם אשר הרגו את כל אחי יותם והמליכו עליהם את הפחות שבהם, בן אשתו של ירובעל, אבימלך. משל עתיק זה מגלה מה היתה דעתם של קדמונינו בתקופת השופטים על עם ואדם, על חברה ומשטר, כאשר שיחת האילנות מציגה תמונה חיה של נוף ארץ ישראל ומציאותה בימים ההם.

אבימלך ביקש לעצמו את המלוכה, ובדברו אל בית אמו טען: מה טוב לכם המשֹל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משֹל בכם איש אחד (שופטים, ט, ב). ההנחה של אבימלך הייתה שיש צורך במלך והוא הציע את עצמו. לאחר שאבימלך הרג את אחיו, היחיד שניצל – יותם – נשא משל, שלכאורה אף הוא מדבר נגד המלוכה (שופטים ט, ח–טו) .

עבודה זו עניינה במשל יותם. בשל עצמאותו של משל יותם הוא זוכה להכרה רחבה . ניתוח משל יותם מהווה חלק מהיחס המורכב למלוכה המוצג בספר שופטים. המשל מותח ביקורת על העצים המניבים והתורמים, שלא נאותו לבקשת המלוכה, ובכך הכשירו את הדרך לאטד. יתכן כי זהו משל אנטי-מלוכני, או משל המנסה מתוך ידיעת מצב האומה לברר מהי המלוכה הנכונה ?

העבודה הנוכחית בוחנת תחילה את מהות העץ, חשיבותו וסוגיו, את האנלוגיה בין העצים לבני האדם ובחלקה השני של העבודה נערך דיון אודות משל, משל יותם והקשרו למשפט המלך.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי עיון במשל יותם (שופטים ט, ח–יג), מעלה כי המשל עוסק בשאלת המלך הראוי באמצעות משל מעולם הצומח.[ יותם מגנה את אבימלך שהרג את אחיו כדי לייצב את ממלכתו ולהמליך עצמו. על פי המשל, העצים בעלי תכונות שונות כדוגמת הזית המפיק שמן, התאנה המתוקה והגפן המפיקה יין ואלו מסרבים למלוך (שם ח–יג). הנימוק המשותף לשלושתם מתקשר למעמדם החברתי והתועלת המיועדת לציבור הנובעת מכך.