משל יותם הנו משל אשר התייחס לתקופת הנעורים של ישראל בארצו. יותם בן ירובעל הוכיח את בעלי שכם אשר הרגו את כל אחי יותם והמליכו עליהם את הפחות שבהם, בן אשתו של ירובעל, אבימלך. משל עתיק זה מגלה מה היתה דעתם של קדמונינו בתקופת השופטים על עם ואדם, על חברה ומשטר, כאשר שיחת האילנות מציגה תמונה חיה של נוף ארץ ישראל ומציאותה בימים ההם

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את משל יותם בבחינת מבנה , רטוריקה והמסר שהוא מנסה להעביר. 

משל הוא אמצעי ספרותי המשלב סיפור עם עלילה, היכול לעמוד בפני עצמו. רק בפרטים אחדים שלו יש מוסר השכל המלמד על העניין המדומה. משל הנו המחשה פשוטה של המציאות, המבכרת לומר דבר על דרך ההמשלה רק כדי להסתיר את המסר או לייפותו.

משל יותם נמסר מהר גריזים : "…וילך ויעמד בראש הר גרזים ויישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים" , הר גריזים הוא הר הברכה, אך המשל עיקרו קללה על בית אבימלך ,הקללה למעשה משתלטת על הברכה

המשל כולל שלושה סוגים של עצים. ההסבר לסדר העצים במשל יותם הוא ככל הנראה, גזע העץ. הגזע מייצג את השלטון וככל שהוא רחב יותר כך הוא מקרין עוצמה שלטונית רבה יותר. הפנייה במשל היא מהעץ בעל הגזע העבה ביותר לדק ביותר.

יותם מביא לפני העם את משפט המלך ואת התוצאות הצפויות, כפי שעשה אחר כך גם שמואל[1], כאשר שמואל נתבקש להמליך מלך בישראל הוא הכריז בפני העם את "משפט המלך" (שמואל א ח' 18-10). בנוסף לכך הוא כתב את "משפט המלוכה" והניח למשמרת "לפני ה'.

בספר שמואל מודיע הנביא שמואל לעם את "משפט המלך": 'ויאמר, זה יהיה משפט המלך אשר ימלוך עליכם, את בניכם יקח ושם לו במרכבתו… ולשום לו שרי אלפים… ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו… ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו.