המנהיג היהודי בר כוכבא הצליח להפיח תקווה לבנייה מחדש של המקדש בירושלים. אפשר גם לומר כי המרידות ברחבי האימפריה הרומית גם הוסיפו למוטיבציה למרד בראשות בר כוכבא.

שאלת המחקר תבחן מה היו הסיבות והגורמים למרד כוכבא וכיצד אלה השפיעו על גזירת השמד?

ראשיתו של המרד היהודי הנו סוגיה מכרעת ומעוררת מחלוקת, יתר על כן, השאלה לגבי מה שהוביל למרד היא חשובה כאשר תיאוריה אחת המסבירה את פרוץ המרד גורסת כי מדובר באיסור המילה וכי תיאוריה אחרת שהוצע על ידי קסיוס דיו, בהיסטוריה הרומית הטוענת כי הסיבה למלחמה היתה כוונתו של אדריאנוס לחדש את העיר ירושלים כמושבה רומית בשם איליה קפיטולינה.

בנוסף, אינספור יהודים מארץ ישראל לא אהבו את אדריאנוס וראו בו שליט רע . יתר על כן, היהודים שאפו לחופש וישועה. הכתובות והסמלים של המטבעות מתקופת החשמונאים מעידה על כך כי המרד היה מונע מאותו הרצון לחופש.

העבודה הנוכחית בוחנת מה היו הסיבות והגורמים למרד כוכבא וכיצד אלה השפיעו על גזירת השמד?

הבדיקה נערכה באמצעות ספרות אנגלית ועברית אשר דנה במרד בר כוכבא, השלכותיו, גזרות השמד, פועלו של אדריאנוס וקורות החברה היהודית לאחר המרד.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי מרד בר כוכבא השפיע רבות על מהלך ההיסטוריה היהודית ועל הפילוסופיה של הדת היהודית. על אף ההקלה ברדיפת היהודים בעקבות מותו של אדריאנוס בשנת 138 לסה"נ, אסרו הרומאים על יהודים על הכניסה לירושלים, למעט נוכחות בתשעה באב.

המחשבה המדינית הרבנית הפכה זהירה ושמרנית. התלמוד, למשל, מתייחס לבר כוכבא כאל "בן-כוסיבה", מונח גנאי ששימש כדי להצביע על היותו משיח שקר. כלומר גזרות השמד אשר ככל הנראה הופנו ליהודים בעקבות מרד בר כוכבא השפיעו על העם היהודי ופגעו בו פגיעה ממשית, רוחנית ומורלית.