למרות שהשוויון בין המינים היה אחד המטרות העיקריות בתכנון ובפיתוח של הקיבוץ, במציאות קיימת בקיבוץ חלוקת העבודה. חלוקת העבודה בקיבוץ היא יותר מגדרית מאשר בעיר. נשים בקיבוץ בדרך כלל עובדות באופן מסורתי בתפקידים נשיים כמו טיפול בילדים, מטבח, בגדים והוראה, בעוד שגברים בדרך כלל עובדים בעבודות תעשייתיות ובחקלאיות.

עבודת סמינריון זו בוחנת את השינויים שחלו קיבוץ ובהשפעה של שינויים אלה על שוויון בין המינים.

אומנם החברה הקיבוצית ניסתה ליישם שוויון בין הגברים והנשים. עם זאת, האידאולוגיה הקיבוצית אינה מכוונת באופן ספציפי לסוגיות של מגדר, אלא לזכויות אדם בכלל. זו עשויה להיות אחת הסיבות לכך שמעמדן הנמוך של הנשים בקיבוץ מהווה בעיה לאורך כל ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית.

העבודה הנוכחית עוסקת בשינויים שחלו קיבוץ ובהשפעה של שינויים אלה על שוויון בין המינים. הקיבוץ הנו חברה ייחודית בישראל אשר נוסדה לפני כ 80 שנים והיא מושתתת על שוויון. העיקרון הבסיסי של הקיבוץ היה שכל חבר יהיה אחראי לכל הקבוצה וכל הקבוצה תהיה אחראית לכל חבר. עד לפני כמה שנים, ילדים חיו בנפרד מהוריהם בבית הילדים. הם בילו כמה שעות ביום עם הוריהם, אבל ישנו ואכלו עם בני גילם בבית הילדים. בעשור האחרון, לעומת זאת, יותר ויותר קיבוצים עברו מסידורי שינה קהילתיים לסידורי שינה משפחתיים.
בעבודה הנוכחית בוחנת סוגיית מקומה של האישה במשפחה ובקיבוץ

1. בדיקת עמדת קיבוצניקיות מבוגרות אשר חווה את השינויים שעברו על המערכת הקיבוצית.
2. בדיקת מעמד האישה כיום בקיבוץ, לאור השינויים שהתחוללו בו.
3. בדיקת הקשיים והחמים עמן מתמודדות כיום נשים בקיבוץ המתחדש

כדי לענות על שאלת המחקר כיצד תופסת האישה את מעמדה בקיבוץ, בעבר ובהווה, נעשה שימוש בראיונות.