היהודים לאורך המאה ה-19 סבלו מקשיים שמקורם בממשל הרוסי בכל תחומי החיים ובכלל זה נאלצו להתמודד עם פוגרומים הפרעות אשר כונו "הסופות בנגב" החלו בימי חג הפסח.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את מצב יהודי רוסיה בסוף המאה ה-19, הסופות בנגב והשלכותיהן.
בעקבות סופות בנגב היהודים איבדו אמון בשלטון הרוסי והחלו להקים אגודות ותנועות על בסיס יהודי וסיוע לציבור היהודי. המשכילים המתבוללים החלו להבין כי היהודים אינם רצויים ואישים כמו פינסקר ואוסישקין החלו בצעדים לקידום הרעיון הציוני. אוסישקין קידם את המפעל הציוני ברץ ישראל שכן סבר כי אין ליהודים מולדת אחרת. במקביל הוקמה התנועה "חיבת ציון", וקידמה הגירת יהודים לארץ ישראל.
מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את מצב יהודי רוסיה בסוף המאה ה-19, הסופות בנגב והשלכותיהן.
המתודולוגיה הנבחנת הנה סקירת ספרות אשר כוללת מאמרים מתוך כתבי עת בנושא ציונות, יהדות והיסטוריה וספרות היסטורית. הספרות שנבחרה מספקת מידע וחומר היסטורי אודות יהדות רוסיה בסוף המאה ה-19, הפרעות והשלכותיהן.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי התפתחות הרעיון הציוני לווה גם בהגירה מאסיבית של יהודים בעיקר לארצות הברית. רבים סברו כי הגירה לארצות הברית להתקדם מבחינה כלכלית ולכן גם התווספו הפוגרומים האנטישמיות. כמו כן, יהודים ציוניים היגרו לארץ ישראל והביאו עמם לארץ רעיונות חדשים והחיו את הרעיון הציוני בארץ ישראל. ההגירה בכללותה נבעה ממאורעות כלכליים ולא פרי רצון, ומטרתה לשפר את רמת החיים של המהגר, אך עליית היהודים לארץ ישראל נבעה מלאומיות וציונות ולכן ההגירה לארץ ישראל נתפסת כהגירה ייחודית.
א. מבוא
ב. מצב יהודי רוסיה בסוף המאה ה-19.
ג. סופות בנגב
ד. השינוי האידיאולוגי בקרב יהודי רוסיה בעקבות סופות בנגב
ה. התעוררות ההגירה
ה.1 ההגירה הגדולה- סיבות ויעדים
ה.2 מניעים ייחודיים להגירה לארץ ישראל.
ו. סיכום
ז. ביבליוגרפיה