אחת הדילמות הנפוצות בעולם העסקים עוסקת בשאלת הזכות לפרטיות העובד במקום העבודה. מהי הזכות לפרטיות?

עבודה זו בוחנת האם מעקב אחר עובדים במקום עבודה, הנה בגדר חדירה לפרטיות או צורך עסקי?

הזכות לפרטיות מותחת את הקו בין הפרט לבין הכלל, בין ה"אני" לבין החברה. היא משרטטת מתחם אשר בו מניחים את הפרט לנפשו, לפיתוח "האני" שלו, בלא מעורבות של הזולת.

המעביד ברי לכול, זכאי להגן על זכויותיו הקנייניות והאחרות, אך האם הפלישה לענייניו הפרטיים של העובד איננה פוגעת שלא כדין בזכויותיו? מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי ניטור עובדים הפך לתופעה נפוצה, בעיקר בארגונים גדולים וההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות מספקת למעבידים כלים יעילים וחדשים למעקב אחר עובדיהם.

אין לשכוח כי ניטור עובד כרוך באופן בלתי נמנע באיסוף פרטיו האישיים, לעתים אף פרטים רגישים תוך הפרה של זכותו לפרטיות. מהו, אם כן הגבול בין זכותו הלגיטימית של העובד לפרטיות לבין זכותו של המעביד לשמור על קנינו. המעסיק מצידו רואה בגניבת ציוד משרדי כעבירה על החוק המהווה נזק כספי ופגיעה בתדמית. העובד מצידו לא רואה את עצמו כגנב והוא מתרץ את השימוש במשאבי החברה כחלק "מהטבות" הניתנות במקום העבודה ואילו המעקב אחריו נתפס כפוגעני וכחדירה לפרטיות.

השימוש, שעושים עובדים, במשאבי החברה לצרכיהם הפרטיים כגון: שימוש פרטי במכונת הצילום בעבודה, שימוש בטלפון ממקום העבודה לצרכים אישיים, גלישה באינטרנט לצורך פרטי או לקיחת כלי כתיבה הביתה היא תופעה נפוצה, המתקבלת במידה מסוימת של הבנה מצד מעבידים רבים. סיטואציה זו מעמידה הן את הארגון והן את העובדים בדילמות מוסריות לגבי הגבול בין שימוש לצרכי החברה ושימוש שנועד רק לטובת העובד.

עבודה זו בוחנת האם מעקב אחר עובדים במקום עבודה, הנה בגדר חדירה לפרטיות או צורך עסקי?
לצורך בחינת הסוגיה מוצגת תחילה תופעת השימוש במשאבי החברה ומאפיינה. וסקירת אמצעי הפיקוח והמעקב אחר העובדים. חלק זה מתבסס על ספרות מקצועית בנדון. בחלק השני לעבודה זו, נבחנת התופעה על פי תורות המוסר הן מצידו של העובד והן מצידו של המעביד וקיים ניסיון להגיע לכלל מסקנה התוחמת בחובה שיקולים עסקיים כלליים מחד ומוסריים מאידך.