עוד ביון העתיקה וכן ברומא עתיקה, שלטו הגברים, כאשר אריסטו דיבר על ה"אדם" , הוא דיבר על הגבר, והאישה? אישה היא לא גבר ולכן היא איננה אדם. כמו כן, מבחינה ביולוגית, גופה של האישה נחשב נחות מזה של הגברים , מבחינה מנטאלית נחשב מוחן של הנשים נחות מזה של הגברים. תיאורטיקנים רבים ניסו לבחון את הסיבות והמניעים להבדלים המגדריים

עבודה זו בוחנת את מעמד האישה בספרי יעקב בן אלעזר

השאלה הנשאלת היא מה היה מעמדה של האישה בתקופת ימי הביניים וכיצד הוא בא לידי ביטוי בסיפורי האהבה של יעקוב בן אלעזר. בחינת מעמד האישה בתקופה זו וכן בספרות ימי הביניים, מעניינת לנוכח העובדה כי החל מהמאה השתים עשרה היו פשעי הנשים והתנהגותם ה"לא הולמת" נושא שבו השתעשעו ונהנו לכתוב עליו מחברי מקאמות יהודיים. נושאים אלה היו אף פופולאריים יותר אצל הכותבים המוסלמים והנוצרים וגם הספרות ההודית – בודהיסטית החזיקה בדעות אלה.באירופה מאז מתמיד רווחה הדעה כי האישה היא כלי החטא והשחיתות.

סופרי התקופה נהגו לחזור ולהרתיע מפני הגבירות האכזריות המסרבות להיענות לגברים ולספק ת רצונותיהם וע"י כך מכשילות את בני האדם.בימי הביניים לא היו נשים שכתבו ועולם הכתיבה היה נתון כולו כמונופול בידי הגברים שיכלו להכפיש את שמן וכבודן של הנשים כרצונם וככל העולה על רוחם ללא שום מניעה או צנזורה.

בודה זו מציגה את המחבר יעקב בן אלעזר שכתב על נשים, ועל גישתו לנושא וכן בוחנת את מעמד האישה ודרך ייצוגה של האישה.

הפרק הראשון לעבודה סוקר את מעמד האישה בתקופה הנדונה, תקופת ימי הביניים והפרק השני סוקר את סיפורי האהבה של יעקב בן אלעזר וכן מציג את מעמד הנשים הנובע מתוך סיפורי אהבה אלו.

הספרות העיקרית בה נעשה שימוש בעבודה זו הנה הספרות של שירמן, ח. (1981- 1980 ). לתולדות השירה והדראמה העברית. ירושלים: מוסד ביאלי , אשר מייחד מקום עיקרי לספרותו של יעקב בן אלעזר.