תהליך הגלובליזציה העובר על הכלכלה העולמית, וביתר שאת על הכלכלה והחברה הישראלית משפיעים על התפתחותה של שיטת משפט בהקשר המסחרי.

עבודה זו תבחן את מעמדן אמנות בינלאומיות בנושאי סחר במשפט הישראלי והשפעתן על המסחר בין ישראל לבין והרשות הפלסטינית .

תהליך אחד מרכזי ובולט הנותן את אותותיו בכל חיי המסחר והכלכלה בישראל ובעולם, ושנראה שרק ילך ויגבר בעתיד הנראה לעין מקורו בהתפתחויות הטכנולוגיות והתרבותיות של השנים האחרונות, התפתחויות אשר הביאו לשיפור לאין ערוך באמצעי ההובלה והתקשורת בין מדינות, ולעלייה חדה בניידות של המשאבים הכלכליים, החל בסחורות, שירותים והון, וכלה בטכנולוגיה וכוח אדם.

אמצעי התקשורת האלקטרוניים, ובראשם רשת האינטרנט, מגמדים בהדרגתיות את משמעותם של גבולות בין-מדינתיים, מגבירים את התלות ההדדית בין כלכלות לאומיות, ומובילים אט אט לקראת חזון "הכפר הגלובלי".

במצב דברים זה קשה להניח ששיטת המשפט הישראלית תישאר אדישה ובלתי מושפעת, ובייחוד המשפט המסחרי, שתפקידו לשרת את הקהילייה העסקית ולהסדיר את הפעילות המסחרית. פעילות מסחרית, חוצה גבולות, זקוקה להסדרה משפטית החוצה גבולות, הסדרה אשר תקטין את אי-ההתאמה ואת אי-הוודאות הכרוכות בהעדר האחידות שבין שיטות המשפט הלאומיות. על רקע זה ניתן לצפות לגידול ביזמות ההסדרה הבין-לאומיות, כמו גם בנכונות לאימוץ של יזמות אלה מצד הממשלה והכנסת בישראל.

השאלה הנשאלת היא האם אימוץ יוזמות סחר בינלאומיות בחקיקה הפנימית כוללות גם את הרשות הפלסטינית?

לצורך בחינת הסוגיה  עבודה זו חולקה לשלושה חלקים:

1. חלק ראשון סקר את היחסים הכלכליים בין ישראל לרשות הפלסטינית.
2. חלק שני בחן את תהליך קליטתן של אמנות בינלאומיות בחקיקה הפנימית בישראל.
3. חלק שלישי בחן את מעמדן של 5 אמנות סחר בדין הפנימי ואת השפעתן, אם בכלל על יחסי הסחר בין ישראל לרשות.

הממצאים העיקריים העולים מעבודה זו הם כי שליטתה של ישראל על השוק הפלסטיני לא מאפשרת במידה רבה את יישום האמנה והחקיקה הישראלית בעקבותיה ולכן היחסים בין ישראל לרשות מוסדרים ברובם על ידי הסכם פריז.