עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את מעמדו של הדירקטוריון בהשתלטות ובמיזוג.

משברים פיננסיים בעולם, בשלהי המאה הקודמת, הביאו למיקוד תשומת הלב לסוגיית הממשל בתאגיד תוך הקדשת תשומת לב מיוחדת לאחריות ולכללי ההתנהגות של חברי הדירקטוריון ושל נושאי משרה אחרים בחברה, הן בפסיקה והן בחקיקה.

בתחילת שנות האלפיים עלתה סוגיית אחריות חברי הדירקטוריון ונושאי משרה אחרים בחברה לדיון ציבורי נרחב בעקבות שורה של שערוריות פיננסיות שפקדו את ארה"ב, בין השאר בנוגע למתן הלוואות של חברות לנושאי משרה בהן ולקרוביהם, להונאת הציבור ורואי החשבון המבקרים של חברות ולניסיונות התנערות של דירקטורים מאחריותם. בשל אלה חוקק בשנת 2002 ה-Sarbanes Oxley Act (במסגרת תיקון לחוק ניירות ערך האמריקאי) המציב, בין היתר, דרישות מחמירות בדבר אחריותם של דירקטורים, עצמאותם ואי תלותם של גורמי בקרה, כשירות מקצועית, נשיאה באחריות וקיומם של מנגנוני דיווח. בנוסף מציב התיקון מגבלות בדבר מתן הלוואות לדירקטורים ולנושאי משרה אחרים.

מגמת ההחמרה ביחס לאחריותם ולכללי התנהגותם של דירקטורים ונושאי משרה מצאה ביטוי בישראל הן בפסיקה והן בחקיקה.

חוק החברות החדש, על סעיפיו מתייחס למנהלים ככלל, אך בעיקר לדירקטוריון. הוא מכיל דרישות וציפיות רבות מהדירקטוריון. על פי החוק, אין זה תפקידו של הדירקטוריון לנהל את החברה. המנכ"ל הוא מנהל את החברה בשוטף. לדירקטוריון חברה שני תפקידים מרכזיים: קבלת החלטות עקרוניות, ופיקוח על הכפוף לו. שני התפקידים הללו מנוסחים בתחילת סעיף 92 לחוק. נושאי משרה חבים בשני חובות מרכזיות: חובת הזהירות וחובת האמונים. היחס בין החובות הללו הוא בדיוק היחס בין שני דפוסי הפעולה: חובת הזהירות נועדה להתמודד עם האדישות של נושה התפקידים בחברה, וחובת האמונים נועדה להתמודד עם הגנב הפעיל. שתי החובות הללו חלים על נושאי משרה, אולם המוקד תמיד הוא על הדירקטורים.
מטרת עבודה זו לבחון את מעמדו של הדירקטוריון בעת השתלטות ומיזוג בחברה קרי: מהן חובותיו זכויותיו והגבלותיו של הדירקטוריון בעת השתלטות: מיזוג או לחלופין הצעת רכש? מהי הבעייתיות הנסובה סביב מעמדו של הדירקטוריון לאור חוק החברות החדש? וכיצד מתמודד הדירקטוריון עם הצעות רכש/מיזוגים ?

שאלות אלו יקבלו מענה בפרקים הבאים אשר ירכיבו את העבודה הנוכחית ויוצגו כדלהלן:

הפרק הראשון יציג רקע תאורטי בו אגדיר מהו דירקטוריון, מיהם נושאי המשרה, חובותיהם של נושאי המשרה לאור חוק החברות החדש, הבעייתיות הטמונה בחוק, נגדיר מהי חברה, מהו תכליתה ואציג את המבנה ההיררכי אשר לפיו היא פועלת. לבסוף, אדון באילוצי הדירקטוריון בחברה המודרנית והצורך לעמוד באילוצי המודרניזציה.

הפרק השני יידון במנגנונים לרכישת חברות: מיזוגים או לחלופין הצעות רכש, אגדיר את המנגנונים הנ"ל, אציג 3 סוגים של הצעות רכש המצויים בדין הישראלי, אציג סוגים שונים של מיזוגים לאור חוק החברות החדש, אבחן האם ההוראות בחוק בנוגע להצעות רכש או לחלופין מיזוג שונות? ולבסוף אדון בתוצאות רכישה אסורה על פי חוק החברות.

הפרק השלישי יידון ב אופן התמודדות האורגנים עם הצעות רכש/מיזוגים, כאשר בתחילה אציג את ההתפתחות החקיקתית בנוגע להצעות רכש, כיצד מתמודד הדירקטוריון עם רכישת חברות, חובותיו של הדירקטוריון לאור החוק ובעת השתלטות ורכישה, אציג את האיסורים וההגבלות העומדות בפני הדירקטוריון בעת השתלטות ומיזוג וכן את מעמדו המשפטי בעניין האמור.

הפרק הרביעי יערוך סקירה משפטית בנושא הנידון בקרב מדינות בעולם המערבי כדוגמת אנגליה וארה"ב ויבחן את מעמד הדירקטוריון בחקיקה ובפסיקה לעומת מעמדו בישראל.

הפרק החמישי והאחרון של העבודה יוקדש לסיכום ולמסקנות.