חוק המעבר, התש"ט-1949 נחקק עם תחילת כהונתה של האספה המכוננת, ב-16 בפברואר 1949. מטרת החוק הייתה ליצור את התשתית למבנה מוסדות השלטון בישראל, כהמשך לפקודת סדרי השלטון והמשפט שחוקקה מועצת המדינה הזמנית.
סקירת ספרות זו בוחנת כיצד התבצע המעבר השלטוני בתקופת היישוב ועד להקמת מדינת ישראל ?
חוק המעבר היה למעשה החוק הראשון בישראל שנחקק על ידי גוף נבחר, והוא גם החוק היחיד שחוקקה האספה המכוננת, שהפכה, עם חקיקתו, לכנסת הראשונה. החוק שימש כבסיס חוקי ומשפטי למעבר השלטוני של מפא"י מתקופת הישוב למפא"י במדינת ישראל , כאשר יושב הראש היה בן גוריון אשר עם קום המדינה התמנה לראש הממשלה.
בנוסף, החוק קבע גם את ההוראות הראשונות לגבי הממשלה ובכלל זה נקבע כי על הממשלה הזמנית להתפטר מיד לאחר בחירת הנשיא, על מנת שניתן יהיה לכונן ממשלה באופן דמוקרטי.
על פי הגישה הממלכתית שתבע בן גוריון ממלכתיות הנה אידיאולוגיה המסמלת את המעבר מהיישוב למדינה ומערכת העקרונות הדרושה על מנת לקיים מעבר זה. הגישה הממלכתית עוצבה מתוך מסורת פוליטית–תרבותית יישובית [1]הממלכתיות רואה בקיומו של מרחב ציבורי מפותח ותנאי לחיים. תפיסה זו מגולמת בממלכתיות הישראלית ומתייחדת בלאום של העם היהודי, בתרבותו, זהותו וצרכיו.
הממלכתיות כיוונה לחיזוק מנגנוני המדינה וסמליה בהקשר זה בוטלו התנועות הפרה–צבאיות כמו אצ"ל ולח"י, בוטלו זרמי החינוך והוקמה מערכת החינוך הממלכתית, הוקמה מערכת בריאות ממלכתית, רווחה וביטוח לאומי, פותח מונופול על מרבית הקרקעות במדינה ועוד.
הרעיונות הממלכתיים היו חלק מהמערך האידיאולוגי של התנועה הציונית , כאשר הממלכתיות הישראלית מבטאת את המסגרת המוסדית והמשפטית של מדינת הלאום היהודית, ובה בשעה היא ערך ויסוד בזהות הישראלית.
• הגופים אשר פעלו במעבר שלטוני מהבריטים אל מדינת ישראל העצמאית
• חוק המעבר, התש"ט-1949
• בן גוריון ופועלו
• הגישה הממלכתית של בן גוריון במסגרת המעבר השלטוני
• פעילתו הדיפלומטית של חיים ויצמן בדרך להקמת מדינת ישראל.
• ביבליוגרפיה