מלחמת העצמאות החלה למעשה מיד עם קבלת תכנית החלוקה. בשלביה הראשונים התאפיינה המלחמה במאבק פנימי של היישוב היהודי נגד ערביי ארץ ישראל, שהתמקד בעיקר בשליטה על דרכי תחבורה. בעקבות סיום שלטון המנדט הבריטי הנהגת הישוב החליטה על להכריז הקמה מדינה יהודית בארץ ישראל למרות החשש מפני תגובות העם הערבי. ב – 14 במאי 1948 הכריז בן גוריון על הקמת מדינת היהודים בארץ ישראל.

במסגרת העבודה נבחנה זהות השחקנים הראשיים במעבר שלטוני זה? מי הגופים שפעלו בטרם המעבר? וכיצד בן גוריון שימש כ"חוט המקשר" ממנדט אל המדינה?

על פי הגישה הממלכתית שתבע בן גוריון ממלכתיות הנה אידיאולוגיה המסמלת את המעבר מהיישוב למדינה ומערכת העקרונות הדרושה על מנת לקיים מעבר זה. הגישה הממלכתית עוצבה מתוך מסורת פוליטית–תרבותית יישובית הממלכתיות רואה בקיומו של מרחב ציבורי מפותח ותנאי לחיים. תפיסה זו מגולמת בממלכתיות הישראלית ומתייחדת בלאום של העם היהודי, בתרבותו, זהותו וצרכיו .

פעילותו של חיים ויצמן מתרכזת בשנים 1914-1922, כאשר הישגיו המדעיים הובילו ליצירת קשרים עם פוליטיקאים בריטים בולטים. הוא תמך בהתאם לעמדה הבריטית ברעיון של מולדת ליהודים בפלסטין. לאחר ההצלחה של הצהרת בלפור ב -1917, הפך וייצמן דמות מובילה בתנועה הציונית, ופעל בד בבד עם הבריטים, כדי להשיג את מטרותיו.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון כיצד התבצע המעבר השלטוני בתקופת היישוב ועד להקמת מדינת ישראל ?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי ביישוב היהודי בארץ ישראל התגבשה מערכת מוסדית פוליטית והודות למערכת זאת עברה מדינת ישראל למדינה ריבונית. כלומר, תקופת היישוב הותירה דפוסי חיים פוליטיים ומסגרות ארגוניות שהיה אפשר לסגלם למדינה החדשה . המערכת היישובית כללה את הסוכנות היהודית אותה ניהלו אישים בולטים כדוגמת חיים ארלוזורוב, דוד בן גוריון, משה שרת, אליעזר קפלן וכו'.