מגפת הקורונה שינתה היבטים רבים בחיי היום יום של אנשים וזאת עקב הסגרים והריחוק החברתי שנכפה כדי לעצור את המגפה. הממשלה הוציאה הנחיות ,אשר דרשו מאנשים להסתגר בבתיהם ולשנות את אורח החיים שלהם במידה ניכרת
שאלות המחקר המוצעות יעסקו בבחינת הקשר בין המשתנים הללו, תוך הבחנה בין התפקוד ההורי של אבות לעומת אימהות במגזר הערבי.
השינויים הללו השפיעו במידה רבה גם על משפחות ,אשר נדרשו להיות יחד בבית, מבלי יכולת לקיים את שגרת החיים אליה התרגלו לאורך השנים. לאורך התקופה הזאת, ילדים לא הגיעו לבתי הספר, מרבית ההורים לא יצאו לעבודה, ושגרת הלימודים התקיימה מרחוק באמצעות למידה מקוונת
כל השינויים הללו יצרו תחושות של לחץ ומתח בתוך המשפחה. הם גם הניעו תהליכים של שינוי בדינמיקה המשפחתית בכלל ובסגנונות ההורות בפרט. הדבר נכון גם עבור הורים בחברה הערבית אשר נדרשו לתמרן בין ביצוע מטלות הבית, עבודה מרחוק וטיפול בילדים, וזאת תחת הלחץ והמורכבות של הקורונה
לצורך נושא המחקר סקרנו את הספרות העוסקת בנושאים הבאים: מסוגלות הורית, סגנונות הורות, חרדה מצבית בקרב הורים בתקופת הקורונה. הסקירה הזו תתייחס לצורה שבה הופיעו הנושאים במחקרים קודמים, נתחיל את סקירת הספרות בהתייחסות לתקופת הקורונה.
מחקר זה הוא כמותי ומטרתו למצוא קשרים סטטיסטיים בין מספר משתנים שהוגדרו
כלי המחקר
- שאלון פרטים אישיים סוציו דמוגרפיים
- שאלון תפיסת סגנונות הורות
- שאלון מסוגלות הורית
- שאלון חרדה מצבית
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 תקופת הקורונה
2.2 הורות
2.2.1 הורות בחברה הערבית
2.2.2 הורות בתקופת הקורונה
2.3 מסוגלות הורית
2.4 סגנונות הורות
2.5 חרדה מצבית
2.6 חרדה מצבית ומסוגלות הורית
3. שאלות המחקר
4. שיטת המחקר
4.1 משתתפים
4.2 כלי המחקר
4.3 הליך המחקר
4.4 עיבוד הנתונים
5. ממצאים
6. דיון
מקורות
נספחים