לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, התערערה האמונה כי המשטר הישן ותפיסתו המסורתית תוכל להמשיך לפעול  על פי התפיסה המסורתית , אך נותרה התפיסה לפיה יישמר בסיסו המוסרי של השלטון והלגיטימיות כלפי כל שלטון בגרמניה.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בסדר האירופי ופני התרבות בתחילת המאה ה 20 עד עליית היטלר ומוסוליני.

מנוע הקיטור הראשון נבנה כבר בסוף המאה ה- 17. אך המהפכה התעשייתית שהכניסה שינוי כביר בחיי האנושות קיבלה תנופה רק עם המצאת הרכבת ( 1829-1804).

שתי המעצמות החזקות של המאה ה-19, היו רוסיה הצארית ובריטניה. שתי מעצמות העל הללו נאבקו בזירת משחקים שכללה את אסיה, אירופה והמזרח התיכון.

הרוחות הפוליטיות, החל מהמאה ה-19 התאפיינו בשמרנות מחד וליברליזם, דמוקרטיה, סוציאליזם מאידך.

הוגי תיאוריות כלכליות כמילטון פרידמן ולודוויג פון מיסס העלו את התפיסה השמרנית המעודדת את צמצום מדינת הרווחה, את ההפרטה, את הריסון התקציבי והסרת המגבלות מן השוק החופשי.

בראשית המאה התשע-עשרה, צמחה תנועת הרומנטיקה בגרמניה, במידה רבה, כתגובת נגד לתנועת הנאורות ולערכים שסימלה המהפכה הצרפתית.

שורשי הגזענות בגרמניה היו דתיים, מדעיים, תרבותיים ומוסריים, כאשר במאה ה-19 , אינטלקטואלים ואנשי רוח מאסו בשכלתנות ובמחשבות הקדמה ופנו לרומנטיקה ולרגש.

בתקופת רפובליקת ויימאר, בשנים 1919-1933, חלה עלייה ניכרת במספר המתאבדים בגרמניה ביחס לשנות מלחמת העולם הראשונה ולשנים שקדמו לה. עלייה זו יכולה כביכול לסמן באופן פשוט את טראומת המלחמה הגדולה ואת המשברים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים שפקדו את גרמניה בעקבותיה.

עם עליית הנאצים לשלטון הגיעה האנטישמיות לשיאה, כאשר  אדולף היטלר וחסידיו היו משוכנעים כי הם יוצאים להגנת הציוויליזציה של אירופה מפני כל צורות החתרנות וההרס של היהודים.