מערכת החינוך העוברת טרנספורמציה ושינוי מתמיד, מציגה גם שינויים במטרות בית הספר ובדרישות חדשות על מורי בית הספר ומנהליו. אחד השינויים הבולטים בא לידי ביטוי לאימוץ מודל משתף על פני המודל ההיררכי ומעבר ממנהיגות בירוקרטית למנהיגות דמוקרטית.

העבודה הנוכחית תעסוק במנהיגות משתפת בחינוך כגורם משפיע על אקלים כתה חיובי. כלומר שאלת המחקר תבחן כיצד המנהיגות המשתפת מובילה או תורמת ליצירת אקלים כיתה חיובי.

המבנה הארגוני- ההיררכי והלוקוצנטרי של המערכת אינו יכול להתקיים ולתפקד במציאות שבה ארגונים רבים עוברים לדפוסי ארגונים וירטואליים ואופקיים.

המודל הארגוני בחברה הפוסט מודרנית איננו המודל הקשיח של בית החרושת של המאה ה – 19, אלא מודל המתאפיין בצוותי פעולה הזוכים לאוטונומיה מרבית בהשתתפות בקבלת ההחלטות.. מודל זה מציע מערכת חינוך חלופית השואפת להביא לאופטימום , את ערכי הדמוקרטיה עם דגש על אינטגרציה ושוויון.

המודל החינוך הדמוקרטי התפתח במאה האחרונה עקב שינויים מרחיקי לכת אשר התחוללו בעולם המערבי. שינויים אלה כללו מעבר מהמבנה ההיררכי הקשיח למבנה גמיש יותר , חופשי יותר ודמוקרטי יותר. התקופה הפוסט מודרנית מדגישה ערכים כמו חופש, שוויון, שונות בין בני האדם ועוד. השינויים שהתחוללו במאה האחרונה באים לידי ביטוי בכל המוסדות , כאשר מערכת החינוך ובית הספר הנו חלק מהם.

הטענה כי מנהיגות דמוקרטית-משתפת מגבירה שיתוף, תורמת לתהליך קבלת החלטת ולשיפור איכות עבודת המורה ותהליך החינוך בבית הספר.

הרציונל הוא שיצירת קהילה דמוקרטית בבית הספר ומנהיגות משתפת מובילות לשיפור יכולת המורים וכך בית הספר גם מצליח לספק את הצרכים של כל התלמידים. לעומת זאת מבנה קשיח , עלול למנוע מהתלמידים לממש את הפוטנציאל, ליצור תסכול וקונפליקטים.

תומכי הגישה המשתפת מייחסים חשיבות רבה לתלמידים ולמשאב האנושי. תמיכה, העצמה, שיתוף, קבלת החלטת משותפת , גמישות וצמיחה הם ההיבטים הקריטיים של הגישה.

שאלת המחקר תבחן כיצד המנהיגות המשתפת מובילה או תורמת ליצירת אקלים כיתה חיובי.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

הספרות התיאורטית והמחקרית מלמדת כי המנהיגות עשויה ליצור תמורה עצומה לאקלים הבית ספרי והאקלים הכיתתי.