הגישה היסודית בנוגע לחינוך הפורמאלי שונה מהמקובל בחברה יהודית בישראל. השוני נעוץ בעובדה כי החינוך איננו מהותי בחברה הערבית, חינוך ונאורות באופן כללי אינם חשובים שכן חשוב במידה רבה יותר לעזור לפרנסת המשפחה וכן הילדות נישאות כבר בגיל צעיר.

סקירת ספרות זו דנה בנושא מנהיגות מורים בתרבות היהודית והערבית.

מורה טוב הוא מורה המצליח למזער או למנוע בעיות אלימות בכיתתו. כאשר הנחייתו של המורה, מובילה לדינאמיקה היוצרת אינטראקציה בין התלמידים ונותנת להם כלים ליצור קשר עם חברים לקבוצה. מעמדם הברתי מתייצב, הם אינם מרגישים מאוימים להיכנע ומנהיגים לא מרגישים צורך להפעיל כוח . תפקיד של המורה לאפשר לכול חבר להביע עצמו, להוביל את חברי הקבוצה להקשבה אחד לשני, לעורר דיון בין חברי הקבוצה, לעודד את החברים בקבוצה לשכנע את חבריהם ונמק את דעתם.

המערכת הפוסט מודרנית, היא מערכת החינוכית דהיום יצרה צורך במנהיגות אשר תוכל להוביל את מהלכים, רפורמות ושינויים ולקדם את ההוראה בשטח. תהליך הפיכתו של המורה למנהיג חינוכי, אם כן, הנו הכרחי על מנת לאפשר למורה להתמודד עם החידושים והתמורות החלים הן בשיטות ההוראה והן בשיטות ההערכה. בשנים האחרונות רבו הקולות בקרב אנשי חינוך אשר קראו לפיתוחה של מנהיגות מורים בשטח, וכך התפתח המושג של מורים מובילים (Teacher Leaders).

המנהיגות המעצבת נמצאה כיעילה וכבעלת השפעה חיובית על. הרמה הכללית של המוטיבציה והמחויבת למאמץ של התלמיד. ההשפעה החיובית של סגנון המורה המעצב משפיעה גם על ביצועי התלמיד. מכאן שקיימת מערכת יחסים בין המנהיגות מעצבת ותוצאות מנהיגות בכיתה. בפרט, המחקר מצביע על הפוטנציאל של מנהיגות מעצבת בכיתה ליצור מאמץ המהווה ערך חינוכי ישיר במונחים של הישגי תלמידים.

הקהילה הערבית שולטת במערכות הפורמאליות וכן במערכות הבלתי פורמאליות כגון השפעה על חברי הקהילה, האקלים הנורמטיבי, גישה לחינוך פורמאלי, שאפתנות , מבנה סוציאלי מקומי וכדומה. המורים הערבים, לעומת המורים היהודיים, אינם מעודדים קשר עם הורים ולרוב מרגישים מאוימים מיוזמות של מעורבות ההורים בחיי בית הספר. כתוצאה מכך, ציבור ההורים הערבי אינו מודע לצרכים של הילד הקשורים בחינוכו במסגרות הלימודיות. בעשורים האחרונים, גדל שיעורם של המורים בעלי ההשכלה האקדמאית במגזר הערבי.