בישראל, לאורך שנותיה, פרצו שביתות רבות : שביתת עובדי משרד החוץ בינואר 2011, שביתת הפרקליטים ב-2010, שביתת הסגל האקדמי הבכיר ב-2007, שביתת הנמלים ב-2004, שביתת הרופאים הגדולה ב-1983 – אלה כמה מהשביתות הבולטות בהיסטוריה של מדינת ישראל, ואליהן מצטרפות גם השביתות ה"כמעט קבועות" ברשויות המקומיות, בביטוח הלאומי, בכלל המשק וכיו"ב .

סקירת ספרות זו עניינה בבחינת מאפייני המנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה.

קונפליקט מוגדר כמאבק , עימות, סכסוך בין שני צדדים, בין כוחות שונים – אנשים, קבוצות, מדינות, רעיונות, דעות, אמונות וכדומה. קונפליקט טומן בחובו את  "כל סוגי היחסים בין יחידים המערבים מטרות שונות שאינן ניתנות ליישוב

המושג "סכסוך עבודה" נקבע ב"חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז –1957".

הסכסוך הוא בין הגורמים שפועלים בארגון ונהלים בניהם מערכת של "יחסי עבודה", שכולל זכויות וחובות הדדיות בין גורמים אלה לבין עצמם

חוק יישוב סכסוכי עבודה כולל הגבלות שונות כמו הגבלה הנמצאת בסעיף 5א המחייבת את השובתים למסור הודעה מוקדמת של חמישה עשר יום לפני כל שביתה. את ההודעה יש לתת לממונה הראשי על יחסי העבודה ולצד האחר לסכסוך. את ההודעה על השביתה צריך לתת, כאמור , ארגון העובדים היציג או נציגות עובדים נבחרת . הם הגורמים המוסמכים הבלעדיים והחוקיים למסירת ההודעה.

המסגרת של בירור סכסוכים באמצעות מוסד הבוררות נקבעה בחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968. על פי חוק הבוררות הצדדים לסכסוך רשאים למנות בורר או בוררים וכן החוק מפרט את הדרכים למינוי בורר, דרכי הבירור ההליך וההכרעה. הבוררות הנה הליך שיפוטי אלא שמדובר בהליך פרטי בו הצדדים בוחרים את מי שיכריע ביניהם, להבדיל מהליך שיפוטי רגיל בו ממונה שופט על ידי בית המשפט. בהליך של בוררות, מהרגע בו בוחרים הצדדים בבורר מוסכם או שממונה בורר על ידי בית המשפט, הם כפופים להחלטתו והיא מחייבת, באופן דומה לחיוב הנובע מפסק דין.