עבודת סמינריון הבוחנת את הגורמים לפרוץ המלחמה, המהלכים והתוצאות של מלחמת האזרחים בלבנון

מאז ומתמיד אלימות כיתתית נבעה מאיבות עתיקות של בני דתות שונות קיומן של קבוצת דת שונות בטריטוריה אחת מהווה קרקע פורייה ליריבות ושנאה על בסיס קיפוח ואפליה של קבוצה אחת על רעותה. תפקיד השלטון במקרה זה ליצור אקלים של שיתוף פעולה ושל סובלנות בין הקבוצות השונות. וכן לדאוג לשוויון זכויות בין הקבוצות.
במדינות ערב השלטון נהוג במקרים רבים להסית את ההמון לאלימות בעיראק, למשל הרטוריקה הרשמית היא להצדיק את האלימות כנגד המיעוט הכורדי וניתן למצוא דוגמאות נוספות במצריים בכווית ועוד.
שורש השנאה כאמור נעוץ במקרים רבים בדת וזה בולט במיוחד במקרה של לבנון ובפרוץ מלחמת האזרחים לאורך השנים לבנון התאפיינה באי יציבות ושפיכות דמים והשאלה מדוע פרצה באפריל מלחמת האזרחים בלבנון, משקפת את אי היציבות הפוליטית וחוסר היכולת של ההנהגה להתמודד עם בעיות היסוד של המדינה. מעניין הוא, שעד לשנת 1975 הצליחה לבנון להתמודד עם קוראי תיגר אשר ניסו לערער את הסטטוס קוו כגון הארגונים הפלשתינים, כוחות חיצוניים (מצרים, סוריה וברית המועצות), קבוצות אופוזיציוניות שונות ועוד. בשנת 1975 פרצה מלחמה עקובה מדם בלבנון והיא נמשכה עד לשנת 1989.
במהלך שנים אלו התחולל הרס ושמד בקנה מידה גדול, אשר הוביל להרס התשתית הלבנונית.
העבודה הנוכחית תבחן את הגורמים לפרוץ המלחמה, המהלכים והתוצאות של מלחמת האזרחים בלבנון (1975-1989).