בשנת 1935 נוסד הארגון המכונה "אלכוהוליסטים אנונימיים" והקמתו הייתה תגובה להיעדר טיפול מקצועי באלכוהוליזם. רק מאוחר יותר, הממשל הפדרלי יצר לראשונה את מנהל האלכוהול, שימוש בסמים ובריאות הנפש בכדי לספק כספים להתפתחות ומתן טיפולים להתמכרויות ולהפרעות בריאותיות נפשיות.

העבודה הנוכחית בחנה את הקשר בין המכניזם התנהגותי לבין ההתמכרות לאלכוהול.

הפרעת שימוש באלכוהול (AUD) מוגדרת כמחלה מוחית חוזרת ונשנית במוח, מדובר בהפרעה פסיכיאטרית חמורה וכרונית. צריכה שיטתית של כמויות גדולות של אלכוהול קשורה להתפתחות מחלות כרוניות ולסיכון מוגבר למצבים בריאותיים חריפים כגון פציעות, כולל אלה כתוצאה מתאונות דרכים.

הממשל הפדרלי יצר לראשונה את מנהל האלכוהול, שימוש בסמים ובריאות הנפש בכדי לספק כספים להתפתחות ומתן טיפולים להתמכרויות ולהפרעות בריאותיות נפשיות. המימון הפדרלי למחקר אודות אטיולוגיה, מניעה וטיפול בהתמכרויות גדל במידה ניכרת עם הוספת המכון הלאומי בנושא אלכוהול ואלכוהוליזם (NIAAA) והמכון הלאומי לסמים (NIDA) בשנת 1974. בשנת 1998 פורסמו תוצאות מחקריות שהתכנסו לשתי מסקנות: 1) כמה טיפולים לא היו יעילים; 2) הטיפולים הפסיכו-סוציאליים יעילים ביותר.

הבדיקה נערכה באמצעות ניתוח ספרות ומחקרים, 12 מחקרים ומאמרים במספר אשר דנו במכניזם התנהגות, התמכרות לאלכוהול והקשר ביניהם. ממצאי המחקרים ומסקנותיהם העלו כי ידע למניעת שימוש לרעה באלכוהול מהווה תכנית יעילה לסטודנטים עם היסטוריה של שימוש באלכוהול, היסטוריה משפחתית ונתונים גנטיים תומכים בתורשה להימורים פתולוגיים, נמצאו תוצאות לא עקביות ביחס ליעילות טיפול CBT במכורים לאלכוהול, פעילות גופנית עשויה לשרת את המנגנונים הנוירופיזיולוגיים הבסיסיים של AUD ותכנית התערבות תורמות לירידה בהתמכרות לאלכוהול.

זאת ועוד, פוטנציאל אחזור זיכרון עשוי להיות מנוצל כדי לשבש, או אף למחוק, זיכרונות חריגים העומדים בבסיס הפרעות פסיכיאטריות, ובכך לספק יעד טיפולי חדשני לסיכום, הקשר בין מכניזם התנהגותי הבאה לידי ביטוי בטיפולים התנהגותיים – קוגניטיביים לבין התמכרות לאלכוהול איננו עקבי.