אחד התהליכים אשר התרחשו במסגרת תהליכי הגלובליזציה היה תהליך ההפרטה. ואכן החל משנות ה-80 החלה תהליך הפרטה במדינות שונות בעולם וכן בישראל. הפרטה זו הובילה להפרטת שירותי חברה אשר היו בעבר בשליטתו המלאה של המגזר הציבורי.

העבודה הנוכחית בוחנת את היקף פעילותו של המגזר השלישי בארץ ובעולם, האם שירותי המגזר השלישי עדיפים על שירותי המגזר העסקי מנקודת הראות של הממשל ?

אחת התמורות המאפיינות את העשורים האחרונים במדינות רווחה (על אף השינויים שחלו במדינות רווחה החל משנות ה-80) היא רכישת הממשלה שירותי אנוש מאת קבלני משנה. ארה"ב, למשל מובילה בתחום רכישת שירותים חברתיים הן ללא מטרת רווח והן למטרות רווח. מגמה זו ניתן גם לראות באירופה. ההסדרים לרכישת שירותי אנוש שלא למטרות רווח וכן למטרות רווח גדל בארה"ב מאמצע שנות ה-70 והמגמה הואצה בתקופת ממשלו של ריגן ששם דגש על הפרטה ועל העברת סמכויות. גם באירופה החל משנות ה-80 הורחב השימוש של המגזר העסקי והמגזר השלישי.

עבודה זו בוחנת מי ימלא את מקומה של המדינה באספקת שירותים לנוכח השלכות הגלובליזציה ?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי במסגרת תהליך ההפרטה האינטרס של המדינה יהיה להעביר את אספקת השירותים למגזר השלישי (המקרה של ארגוני הרווחה בישראל).

תהליכי הגלובליזציה וכן תהליך ההפרטה הוביל למעורבות מצומצמת של המדינה באספקת שירותי רווחה. במקביל לכך, התפתחותו המואצת של המגזר השלישי, ריבוי הארגונים, מגוון עיסוקיהם ותחומי פעילותם הביאו להכרה כי אין בכוחו של גורם אחד כדי ליתן מענה.

הגלובליזציה והתהליכים הטמונים בה הובילה לפיתוח של המגזר השלישי ביחס לגישות ניהול מתקדמות, קביעת כללים וסטנדרטים, אשר אפשרו להם להתמודד מקצועית, ניהולית וכלכלית בתחרות על אספקת השירותים, מול גורמי השוק האחרים – המגזר העסקי ותעריף נמוך לעיתים לעומת תעריף המגזר העסקי.