אאוטסורסינג הוא תופעה שצברה פופולאריות בשנים האחרונות . אאוטסורסינג פירושו רכישת שירותי ניהול מחברות קבלניות שמתמחות במתן שירותים מקצועיים כתחליף לגיוס, הכשרה והרחבה של כוח האדם בארגון למשימות מוגדרות.

עבודת סמינריון זו בוחנת את ההיבטים מוסריים של מיקור חוץ.

בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית, פתיחת הגבולות והאצת קצב החיים בשנות ה-70, נדרש ידע רב כל כך לביצוע ראוי של תהליכי ייצור, ניהול מערכות פיננסיות, פיתוח שיווקי ועוד, עד שמערך ארגוני רגיל לא יכול היה להכיל בתוכו את כל הידע הנדרש ועדיין להתנהל כלכלית. בתקופה זאת החלו לפרוח תחומי הייעוץ המקצועי לסוגיו. הארגונים נכנסו לשלב שבו הידע אינו עצור בין כותליהם אלא נרכש ממערכות חיצוניות. ואכן, כיום מתפתחת תופעה של יצוא משרות "צווארון לבן" למדינות מעבר לים כמו הודו וסין. תופעה זו נקראת "מיקור חוץ" או "אאוטסורסינג" . יש הסבורים שאאוטסורסינג הוא בעצם הגדרה מודרנית למושג קבלנות משנה.

כאמור, אחת מצורות ההעסקה באמצעות קבלני כוח אדם מכונה מיקור חוץ כלומר שוכרים עובדים אחרים ומשלמים להם לפי שעה ועבודתם הייתה לפי פיקוחו של קבלן משנה . כיום ישנם שני סוגים של מיקור חוץ: מיקור חוץ של פונקציות ו- מיקור חוץ של כוח אדם, כלומר שימוש בקבלני כוח אדם לשם קליטה של עובדים זמניים ולא זמניים, שניתן להעסיקם כל עוד זקוקים להם או מעוניינים בשירותיהם, ולהחזירם לקבלן כאשר אין בהם עוד צורך. באמצעות מיקור החוץ על צורותיו מתרופפים הקשרים בין העובדים לבין הארגון בו הם עובדים.

מתוך כך, שאלת המחקר שנבחנה היא האם תופעת מיקור חוץ בקרב חברות הנה מוסרית? העבודה כוללת שלושה פרקים מרכזיים:
הפרק הראשון עוסק בתופעת מיקור חוץ בקרב חברות: כדאיות למול ניצול כוח עבודה זמני והשלכותיו של ניצול זה.
הפרק השני עוסק בתופעת מיקור חוץ בקרב המעסיקים: ניצול יתרונות העסקת מיקור חוץ למול גריעה בזכויות העובד.
הפרק השלישי עוסק בתופעת מיקור חוץ בקרב העובדים: יתרונו תעסוקתיים כגון גמישות למול קיפוח בתנאי עבודה.

הפרק הרביעי עוסק בתופעת מיקור ברמת הרגולטור ובשאלת יכולתו להגן על העובדים.

לאור האמור נראה כי לתופעת מיקור חוץ השפעות מרחיקות לכת על רווחת הפרט והמדינה, כאשר ההשלכות השליליות מלמדות על מציאות קשה המזינה את מרבית הפרטים במערכת.