מינוי פוליטי משמעותו "העסקת קרובים שעלולה לעורר חשש לניגוד עניינים וכפיפות". הנורמה הקיימת בישראל אוסרת על מינויים פוליטיים. המחוקק הכריע בדבר בשנת 1959, כאשר התקבל חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959. קבוצה מצומצמת של משרות אמון רשאי השר לאייש לפי שיקול דעתו.

עבודת סמינריון זו בוחנת כיצד משפיע מאבקו של מבקר המדינה במינויים הפוליטיים והמשפחתיים בחברות ממשלתיות.

הגישה הממלכתית, מוקיעה מכל וכל מינויים פוליטיים, לעומתה הגישה המתחרה, הגישה התנועתית, מכירה בכך שמנהיגות פוליטית זקוקה למינויים פוליטיים. בדרגי המינהל, על מנת לממש את מדיניותה. יצוין כי בשיטות ממשל אחרות, למשל בארצות הברית, מותרים מינויים פוליטיים רבים, ובזמן חילופי שלטון מתחלפת שכבה שלמה של פקידות. בהתאם לכך, ישנה גישה, שמאמינה בתום לב, שמינויים פוליטיים, הנעשים מתוך ראיית טובת הציבור, מתוך שאיפה לקדם את יעדיה של ממשלה נבחרת, עשויה להניב תוצאות טובות יותר מגישה האוסרת על מינויים פוליטיים.

יחד עם זאת יש הטוענים כי בישראל, מינויים פוליטיים נועדו להעניק טובות הנאה למקורבים, וביום פקודה לזכות בתמיכתם הפוליטית, בחינת "קח ותן" ובמילים אחרות: "בעל גוב הוא בעל חוב מינויים פוליטיים כאלה הם מושחתים. ניסיון להציגם כאידיאולוגיה אינו אלא אידיאליזציה של השחיתות.

במסגרת עבודה זו, נבחנת הביקורת הציבורית בישראל ומידת האקטיביות השורה בה, כיצד משפיע מאבקו של מבקר המדינה במינויים הפוליטיים והמשפחתיים בחברות ממשלתיות?

לצורך בדיקת השאלה המחקרית נסקרו הדוחות לאורך השנים ונבדקה התייחסות למינויים פוליטיים ומידת אקטיביות המבקר על פי מודל לביקורת אקטיבית.

ממצאי המחקר מלמדים כי התנהלות המבקר השתנה עם השנים והפכה לביקורת אקטיבית יותר . כמו כן, ניתן להיווכח כי אומנם, תופעת המינויים הפוליטיים אסורה בישראל, אך למרות האיסור, תופעה זו שרירה וקיימת ולראיה מספר מחקרים שנערכו בנושא וכן דוחות מבקר המדינה המציגים את תופעת המינויים ומוקיעים אותה. מינוי פוליטי משמעותו "העסקת קרובים שעלולה לעורר חשש לניגוד עניינים וכפיפות" ( חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959).