שחיקה שחווים מורים מוגדרת כעייפות פיזית, נפשית והתנהגותית , שחיקת המורה משפיעה כל ביצועים אקדמיים וחברתיים והיא מוסברת על ידי משתנים אישיים, דרך של התמודדות עם מצבי לחץ שליטה ורמת מוטיבציה.

סקירת ספרות הבוחנת את מידת ההשפעה של תוספת השעות באופק חדש על השחיקה אצל מורים ומורות וותיקים וחדשים בחט"ב

מחקרים שנערכו עם מורים על רמת השחיקה שלהם כוללים משתנים כגון גיל, מין, ותק, סוג בית הספר במסגרתו הם עובדים, מסוגלות עצמית, מעמד סוציו אקונומי, ואי שביעות רצון. בנוסף  חוסר עקביות בתנאי עלול לגרום לשחיקה. מורים חושבים שתנאים פיזיים של בית הספר שלהם, עומס בכיתה, כיתות צפופות, אינטראקציה עם הנהלת בית הספר, מחסור בחומרים, חוסר התקשורת עם מורים אחרים ועיכוב התפתחות מוביל לשחיקה

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי בישראל כיום "יום עבודה לא יעלה על שמונה שעות" (סעיף 2א), "שבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות" (סעיף 3). קיצור שבוע העבודה אינו מהלך חריג למשק הישראלי – במהלך שנות ה-80 עבר רוב המשק משבוע עבודה בן שישה ימים לשבוע עבודה מקוצר, בן חמישה ימים.

רפורמת "אופק חדש", דורשת מאנשי חינוך והוראה לעבוד שעות רבות לעומת התקופה שקדמה לרפורמה.

עובדים מתמודדים עם כמות עצומה של מתח בעבודה הנגרם בעיקר על ידי עומס עבודה כבד

עומס בעבודה מתייחס לדרישות תובעניות בעבודה המובילות לתחושת עומס ומצבים מלחיצים מבחינה נפשית, אי נוחות, שחיקה  וסבל.