שאלת המחקר תבחן מה מידת האקטיביזם הפוליטי של חברי הכנסת בישראל בתחום הטרדות מיניות- שלי יחימוביץ ואורן חזן.

ההתנגדות להטרדה מינית החלה מתנועת נשים אקטיביסטית נגד אפליה בתעסוקה והתנגדות פמיניסטית לאלימות נגד נשים. סוגיית הטרדה מינית עוררה חששות בקרב נשים בעבודה עם התנגדות פמיניסטית לתוקפנות מינית גברית. ארגונים אלה העלו את המודעות לבעיה של הטרדה מינית ותרמו תרומה משמעותית להעלאת נושא הטרדה מינית על סדר היום הציבורי. הנשים הבינו כי הטרדה מינית היא נושא חשוב להתפתחות התנועה הפמיניסטית, והן תקפו את הבעיה מבחינה משפטית ופוליטית (2007,Baker).

למרות הסיקור הרב שמקבלת הטרדה מינית מצד התקשורת, וגם המחקר שנערך הן מנקודות מבט פסיכולוגיות והן מבחינה סוציולוגית, אין זו סוגיה שנחקרה בהרחבה כתופעה פוליטית.

המחקר הנוכחי בוחן כיצד חברי כנסת מפתחים פרקטיקות ורעיונות על מנת להביא לשינוי חברתי ופוליטי.  כלומר, העבודה מתמקדת בניתוח האקטיביזם הפוליטי של חברי כנסת שלי יחימוביץ ואורן חזן ביחס להטרדות מיניות והאופן שבו הם מניעים פעולות ומדיניות ספציפית.

הבדיקה נערכה על ידי חיפוש פוסטים בסוגיית ההטרדות המיניות, לאורך שנת 2018 (ינואר- אוקטובר) בפייסבוק של ח"כ יחימוביץ וח"כ חזן: לחכ"ים יש פייסבוק, כאשר פרסומים בפייסבוק הם על בסיס יום יומי, ברוב המקרים מתפרסמים כמה פוסטים ביום אחד. הפרסומים נכתבים בגוף ראשון "אני רוצה לספר לכם על חוויה שעברתי היום".  המחקר יבחן את עמוד הפייסבוק/הודעות ברשת החברתית של החכ"ים יחימוביץ וחזן.

ניתוח הפרסומים (פוסטים) ותוכן הפוסטים יכלול את הפוסטים שהתפרסמו בשנת 2018, תוך בחינת המסרים, העמדות והפעילות בנושא.