החצר הישראלית מהווה מרכיב איכותי עולה בקרב המדינות המתועשות, אנו עדים למספר גדל והולך של חברות ישראליות המתנסות במשברים ארגוניים רבי ממדים וממושכים ובשפל מחזורי הנובעים ממיתון מתמשך והן משינוי אוריינטציה של המשק לכיוון של צמיחה כלכלית.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת במותם של ארגונים.

משברים קשורים בזיקה חזקה לתרבות הארגונית ואף הלאומית. משברים אומנם שכיחים אך ברי מניעה וניתנים לתיקון.

הבעיה העיקרית- משברים ובעיקרם משברים ארגוניים ועסקיים מעסיקים משנה למעלה מ 20 שנה את תשומת ליבם של חוקרים במגוון רחב של מדעי החברה. מחקרים מראים את משבר הנפט בעקבות מלחמת יום כיפור כמועד בו החלה מגמת עלייה בכישלונות העסקים הישראליים.

ניהול ארגונים במשבר הוא נושא בעל חשיבות קרדינלית ויש להבחין בינו לבין ניהול ארגונים בעת רגיעה. איכות הניהול נדרשת להימדד לא רק כאשר המשק צומח, מנהל טוב ייבחן דווקא בעת מיתון כלכלי ממושך, המחייב יישום מיומנויות ניהוליות ייחודיות, כמו קבלת החלטות בתנאי עסקה משברית, זיהוי חולשות מבניות פנימיות, איסוף, סינון, קליטה ועיבוד של מידע עסקי, גמישות ביישום אסטרטגיות חדישות, בקרת משוב, קבלת אחריות, צמצומים מבוקרים ועוד.

אסכולה נוספת בספרות השפל כונתה כ"הצורך הוא אבי החדשנות", הטענה היא כי דווקא מצב של שפל ודעיכה בארגון, המשבר מעורר כוחות התורמים להסתגלות ארגונית לתנאים חדשים, עידוד שינויים ולקיחת סיכונים לעומת שמרנות וקפיאה על השמרים.

המדיה הינה סוכנות חיצונית חשובה בתיווך אירועי משבר, בעיצוב תפיסות של אלו העשויים להרחיב את המשבר, אך ללא הערכה כיצד ארגונים צריכים לשלב רעיונות אלו לתוך תהליך הניהול הכללי שלהם.