בניטו מוסוליני (1883-1945) כונן את המשטר הפשיסטי באיטליה ושלט במדינה כרודן, כאשר "המצעד על רומא" היה המהלך המרכזי בהשתלטותו של מוסוליני על השלטון באיטליה.
העבודה הנוכחית עוסקת במיניות בסרטיו של פייר פאולו פאזוליני, אשר היה ידוע בהתנגדותו למשטר הפשיסטי וביטא זאת רבות ביצירותיו .
המלך ויטוריו אמנואלה ה-3 "אישר" למוסלני להרכיב ממשלה של פשיסטים ולאומנים, כדי לשים קץ למהומות. כך נפתח עידן הפשיזם באיטליה בהנהגת מוסוליני. ב-1924, בעקבות שינוי שיטת הבחירות והטרור של "הכנופיות השחורות", זכה מוסוליני לרוב בפרלמנט. הוא ביטל את סמכויותיו של המלך ויטוריו אמנואלה והכתיר את עצמו בתואר "איל דוצה" ("המנהיג"). ב-1927 הקים משטרה חשאית, האוברה, שעצרה אלפים ממתנגדי המשטר וסייעה לו לשמר את שלטונו .
השקפתו האלימה והרודנית של מוסוליני מצאה במהירות את ביטוייה בפעולותיו הצבאיות והמדיניות.
במסגרת העבודה הנוכחית, נבחנו ההיבטים השונים בהם באה לידי ביטוי המיניות המאפיינת כל כך את סרטיו של פאזוליני , מתפקידי רקע ודמויות שוליות של זונות סדרתיות הבאות לקדם את העלילה ואת השחקנים המשניים , דרך ביזוי הגוף האנושי במיניות זו המציג את אותה ואת המשגל כפעולה ארורה, אפופת כאב וחסרת כל משחק מקדים , אינטימיות, הדדיות או רגשי ואוהב.
העבודה גם בוחנת כיצד האירועים השונים ובפרט המיניים ונסיבות חייו (ומותו) הוציאו ממנו את מפלצת המיניות הגדולה .
המחקר הנוכחי נערך באמצעות מקורות שונים והתעמקות בסרטיו תוך כדי התמקדות מיוחדת בסרטו הידוע לשמצה ״סאלו או 120 ימי סדום ״ שנודע למעורר המחלוקת העיקרי שמבין יצירותיו ומפאת תכניו של הסרט ״סאלו או 120 ימי סדום" נאסרו לצפייה במדינות שונות במשך שנים רבות . בנוסף יינתן מקום נרחב לתקופה הפוליטית של אותה תקופה באיטליה ולהשפעתה הישירה והעקיפה על הסרט , כלומר כיצד הביטוי הפוליטי מורגש בסרט בבחינת העלילה , מאפייניה הוויזואליים ותוכניים.
מבוא
מוטיב המיניות באומנות
פייר פאולו פאזוליני
סאלו, או 120 ימי סדום
סיכום
ביבליוגרפיה