הנתונים הסטטיסטיים הלאומיים מראים כי ילדים רבים מתקשים בקריאה בתחילת הדרך וכי קושי זה נמשך לאורך כל שנות הלימודים שלהם.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון האם ובאיזו מידה קיים קשר בין מוטיבציה פנימית לקריאה והישגי קריאה בקרב תלמידי כיתות ג-ה' הדוברים עברית כשפת אם.

בשנת 2015, ההערכה הלאומית להתקדמות בחינוך (NAEP) מצאה כי 64% של תלמידי כיתה ד', ו- 66% של תלמידי כיתה ח' היו בקו או מתחת למה שהוגדר כמיומנים בביצועי קריאה. יתר על כן, 31% מתלמידי כיתה ד' ו -24% מהתלמידים בכיתה ח' היו ברמה הבסיסית או מתחת לה, מה שאומר שהם שולטים באופן חלקי בלבד בידע והכישורים הדרושים לביצוע אקדמי מוצלח.

נתונים אלה מטרידים מאוד, במיוחד משום שקריאה מתחת לממוצע הכיתתי בכיתה ג' היא בין המנבאים החזקים ביותר לנשירה מבית הספרמאוחר יותר. מאחר שמאמצים שהתמקדו בעיקר בהקניית מיומנויות ובהוראת אסטרטגיה, לא הצליחו לשפר את ביצועי התלמידים ברמה הלאומית ואת פערי ההישגים האקדמיים, החוקרים החלו להתמקד באופן שבו המוטיבציה של ילדים לקרוא נקשרת להבנת הנקרא.

מוטיבציה לקריאה הנה מבנה רב ממדי החובק היבטים מוטיבציוניים שונים המעוררים את האדם להתחיל לקרוא; הם נותנים משמעות לתהליך הקריאה ולכן מסייעים לקורא להתמיד בקריאה.

העבודה הנוכחית עוסקת במוטיבציה פנימית לקריאה והישגי קריאה בקרב תלמידי כיתה ג-ה', משתני המחקר הנבדקים הם מוטיבציה פנימית לקריאה כמשתנה תלוי והישגים בקריאה כמשתנה בלתי תלוי, כאשר שאלת המחקר בוחנת האם ובאיזו מידה קיים קשר בין מוטיבציה פנימית לקריאה והישגי קריאה בקרב תלמידי כיתות ג-ה' הדוברים עברית כשפת אם?

כלי המחקר כלל ארבעה מבחנים שנלקחו מתוך ערכת מבדקי מעק"ב ובשאלון שבדק מוטיבציה לקריאה. מבחן הראשון- "קריאת מילים בודדות", מבחן השני- "קריאת מילות תפל", מבחן השלישי "מהירות ודיוק בקריאה", בבחן הרביעי- הבנת הנקרא "ציידי היתושים". בנוסף הופץ שאלון המוטיבציה לקריאה.