משמורת משותפת נועדה לשמור על התפקיד ההורי ומעמדם של שני ההורים לאחר הפרידה, לאפשר המשך מעורבות ולהבטיח את טובת האינטרס של הילד. תחת משמורת משותפת, הילד צפוי לבלות עם כל הורה (משמורת פיזית משותפת) ועל ההורים להסכים על החלטות חשובות ביחס לילדים (משמורת משפטית משותפת)

מטרת העבודה הסמינריונית היא לבחון את השינוי שנוצר בתחום דיני המשפחה בנוגע למשמורות ילדים, שינוי זה חל בעקבות הלכה של בית משפט העליון אשר שינתה את נושא המשמורות והמזונות.

חובה בסיסית של בתי המשפט צריכה להיות סיפוק מודל המשמורת הטוב ביותר לרווחת הילד לאחר פירוק נישואי ההורים.  מחקרים הראו שישנם ילדים אשר מחוזקים יותר מבחינה נפשית, אותם ילדים עשויים להתגבר ביתר קלות על טראומת הגירושין, זאת כאשר בתי המשפט פוסקים על משמורת משותפת,  ולאו כאשר בתי המשפט פוסקים על משמורת בלעדית או חלקית.

משמורת משותפת, הקבועה במערכות משפט רבות, כוללת לא רק זכויות הורים אלא גם חובות הורים, מובן כי מוסד זה משרת את האינטרסים של הילד ולא את האינטרסים של ההורים.

סוגיה זו חשובה לדיון וניתוח בשל העובדה כי מדובר בהלכה חדשה  אשר גם ספגה ביקורת רבה מצב בתי משפט לענייני משפחה  ובתי משפט רבניים.  נכון יהיה לבחון את הסוגיה לעומקה , להבין את השינוי ועמדה החוק והפסיקה בנדון.

על כן, נבחן השינוי שנוצר ואציג את המעבר ממשמורות משותפת למשמורת מחולקת, תחת אצטלת עקרון טובת הילד , עקרון העומד למול בתי המשפט.

במסגרת העבודה הדיון בפרקים כדלקמן:

1. בפרק א' –  הלכת בית המשפט העליון בעניין מזונות ומשמורת,
2. בפרק ב' הגדרות למשמורת ילדים, משמורת מחולקת ומשמורת משותפת;
3. פרק ג' – טובת הילד, חזקת הגיל הרך;
4. פרק ד'- הדין בישראל ביחס למשמורת משותפת  בית דין רבני ובית משפט לענייני משפחה;
5. פרק ה'- הדין בישראל ביחס למשמורת מחולקת בית דין רבני ובית משפט לענייני משפחה
6. ו-פרק ו'- משפט משווה.