"מצב סיכון" בקרב ילדים ובני נוער עלול לכלול סיכון פיזי, נפשי או רוחני, המונח סיכון מנסה להצביע על הקשר בין גורמי הסיכון לבין התוצאות לסיטואציות מסוימות

סקירת ספרות הבוחנת מהו הקשר בין השתתפות בכיתות אתגר ובין מדדי הנשירה הסמויה בכיתות אלו.

על פי ההגדרה, למונח סיכון גורמים רבים ונסיבות חיים העלולות להוביל לסיכון בקרב אוכלוסיות שונות ובעיקר אצל בני נוער. בין גורמי הסיכון גורמי סיכון משפחתיים – גירושין, מצב כלכלי, בעיות בריאות אצל ההורים. גורמי סיכון סביבתיים/חברתיים – עלייה, הגירה, שכונות מצוקה, מצבי לחץ וטראומה, העדר תשתיות חברתיות.

תופעת נשירת תלמידים מבתי ספר מדאיגה ולה השלכות הנוגעות לחברה כולה והיא אחד הגורמים המרכזיים המזינים ומשמרים את הפערים החברתיים שבהם אנו נתקלים בכל חברה וגם בישראל.

אוכלוסיות התלמידים בסיכון בבתי הספר סובלות מחסכים שונים: חינוכיים, סביבתיים ואחרים. בד"כ תלמידים אלו רווי כישלונות קודמים ממסגרות הלימוד השונות. לאוכלוסייה זו מספר מאפיינים המשותפים לאותם בני נוער.

מצב דו"חות המדינה מראים כי מדדי העוני במדינה מושפעים ונקבעים מהחינוך, הם גם מצביעים על הקשר בין חינוך – השכלה, הכנסה – רמת חיים.

ברמת הפרט: הנשרה מבתי הספר בגילאים הצעירים מפתחת דור בעל כישורים השכלתיים נמוכים שעתידים לסבול מאבטלה וחוסר תעסוקה.  צעירים אלו שנשרו / הונשרו מבית הספר אינם נמצאים בסביבת בני גילם, ועל כן, נמנעת מהם ההזדמנות לפתח מערכת יחסים חברתית משמעותית.

בשנות השישים המאוחרות הוקמו במדינת ישראל מוסדות חינוכיים שהיוו מסגרת לימודית עבור תלמידים בגיל ההתבגרות שלא התקבלו לבתי הספר העל יסודיים. במסגרת מוסדות אלו הוענקו לתלמידים חינוך והכשרה מקצועית, מתוך מגמה לשלבם בצבא ובחייהם הבוגרים בעבודה.