מדינת קונגו החופשית הייתה מדינה במרכז אפריקה משנת 1885 ועד 1908, אשר נשלטה באופן אישי על ידי המלך ליאופולד השני, מלך בלגיה. ליאופולד השתמש במעמדו ובהונו המשפחתי בכדי לרכוש את שטחי המדינה העצומים. רכישה זו נעשתה במנותק מהממשלה הבלגית שלא הייתה מעוניינת בהקמת קולוניות.

עבודה זו עוסקת בשאלה – מי הם המנהיגים ומהן האסטרטגיות וההשפעות של פעולות המחאה כנגד שלטון ליאופולד השני בקונגו החופשית 1885-1906?  

בניגוד לשם המדינה שליאופולד בחר, חופש הוא מושג שלא התקיים בשטחיה – הוא השליט על האוכלוסייה הילידית משטר של עבודות פרך, אימה ואלימות קיצונית. את התועלת הכלכלית הפיק ליאופולד בעיקר מגידולי הגומי – תושבי קונגו הועסקו בתנאי עבדות גמורה, שכללו עונשים מחרידים כמו הוצאה להורג וכריתת ידיים על ניסיונות בריחה או עקב עבודה אטית מדיי.

ליאופולד עצמו מעולם לא ביקר ביבשת אפריקה ולא טרח לראות את היישום המחריד של המדיניות בה נקט למען בצע הכסף. לא ידוע מספרם המדויק של הקונגולזים שמצאו את מותם כתוצאה משלטון האימים, אך אין ספק שמדובר באלפי בני אדם.

האלימות שליוותה את ההשתלטות הקולוניאלית בקונגו הייתה חריגה ומזעזעת, עד כדי כך שהביאה לגל של מחאה חריפה במיוחד כנגד השלטון של המלך הבלגי שבסופו של דבר הובילה לסיום שלטונו בקונגו.

שדה המחקר: תיחום הזמן של המחקר הוא בין השנים 1885 – 1908 – משנת הקמת מדינת קונגו החופשית ועד נפילתה. בשנים אלה התפשטויות קולוניאליות שלוו באלימות היו עניין של מה בכך, ועם זאת האלימות שננקטה בקונגו הייתה כל כך קשה עד שזעזעה אפילו את צרפת ובריטניה שהיו לאימפריות קולוניאליות באותן השנים.

מחקר זה עונה על שאלת המחקר , מוצגים אנשי המפתח במחאה באמצעות ניתוח תוכן איכותני של מקורות ראשוניים, מאמרים אקדמיים, מחקרים וספרים שעוסקים בנושא.