הדיון התיאורטי בנושא מפעלים מסוכנים מעלה כי החברה מקיימת יחסים של אהבה / שנאה עם חומרים מסוכנים.

העבודה הנוכחית עוסקת במדיניות העירייה ביחס לפעילות בתי הזיקוק בחיפה מבחינה כלכלית וסביבתית.

האירופי הנוגע להתנהלות עם חומרים מסוכנים. כלומר, היישום הנוכחי של ההוראות להתנהלות בחומרים מסוכנים בהתאם לסעיף 16 של הדירקטיבה – האיחוד האירופי מצוי בקונפליקט יסודי עם מספר הוראות אחרות ותקנות שליטה על השימוש בחומרים מסוכנים אשר מוכרים כחיוניים לרווחתה של הקהילה ואזרחיה. החל משנת 1997 במסגרת אמנת אמסטרדם נקבעה מדיניות אחידה להסדרת הטיפול בזיהום סביבתי.

במסגרת זו האיחוד האירופי מסדיר זיהום סביבתי ימי הכולל הנחיות בדבר החומרים בהם ניתן להשתמש, הגנת הצומח , הדרך לטיפול בפסולת מטופלים ועוד. תקנת REACH חלה בעיקר על כימיקלים תעשייתיים, אשר ניתן לייבא בכפוף לתנאים מבוקרים הנקשרים לכל השפעה שלילית על בני אדם ועל הסביבה.

סקירת ספרות זו עוסקת במדיניות העירייה ביחס לפעילות בתי הזיקוק בחיפה מבחינה כלכלית וסביבתית ועל כן הסקירה הנוכחית מגדירה את האזור הנבדק הוא אזור התעשייה בחיפה, מגדירה את החומרים המזהמים, אחריות הממשל בסוגית חומרים מסוכנים ולבסוף מציגה את רקע היסטורי אודות בתי זיקוק.

כמו כן , העבודה הנוכחי מעלה הצעת מחקר עתידי בהתאם להגדרת המטרה לפיה מהי מדיניות העירייה ביחס לפעילות בתי הזיקוק בחיפה מבחינה כלכלית וסביבתית.