הממשל האמריקאי ככלל מאמין כי הסכם בר קיימא ידרוש ויתורים כואבים מן מישראל וכן מהערבים. עם זאת, ממשלת ארה"ב  אינה תומכת בוויתורים ישראלים רבים. ואכן, מאז 1970 וושינגטון עומדת לצידה של ישראל. מאז הקמת מדינת ישראל ממשלת ארצות הברית פועלת כדי לקדם את יישוב הסכסוך הישראלי ערבי ותורמת לשמירה על הביטחון הישראלי ושימור קשרים ידידותיים עם מדינות ערב.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את מדיניות ארצות הברית כלפי הסכסוך הישראלי ערבי – הסכמי אוסלו.

בשאלת מידת המעורבות של הממשל  האמריקאי בשנת 1993 בעת כינון הסכם אוסלו בין ישראל לאש"ף, קוונדט כותב כי " זה היה ההסכם העצמאי הראשון מאז 1967 ללא מעורבות משמעותית של ארצות הברית."

עם היבחרו של בנימין נתניהו, המתנגד להסכמי אוסלו, נעצר התהליך. נתניהו סירב ליישם את ההסכם של ישראל לסגת מרוב שטחי חברון אלא אם כן זה יהיה במסגרת משא ומתן. האמריקאים סייעו לכינון משא ומתן על הסכם חדש, אך נתניהו לא חתם על הסכם שישראל מחויבת לנסיגה

כדי להשיג הסכמה ישראלית סופית ואת ההסכם הפלסטיני ארה"ב הייתה מחויבות לפקח ולוודא קיום של כל צד בהסכם, טיפול בטרור ואף התחייבות מצידו של  קלינטון לבקר באזור כדי לפקח על יישום ההסכם.

ישראל קיבלה מענק של  1.2 מיליארד דולר וסיוע צבאי . עבור הפלסטינים, הבטיח קלינטון להגביר את הסיוע הכלכלי הקודם, לכנס מחדש את המדינות התורמות כדי לגבש תוכנית סיוע שנייה של חמש שנים

הספרות מלמדת כי ארה"ב, הייתה מעורבת במידה רבה בהסכם, היא נווטה את ההסכם, עודדה את קידומו, פיקחה על יישומו, דאגה למתן את הצדדים להסכם , מימנה את ההסכם ודרשה מישראל והפלסטינים לעמוד בהתחייבותי הם להסכם.