התקשורת מהווה סוכן סוציאליזציה מרכזי המגדיר בשבילנו את זהותנו, מתווה את גבולות הקונסנזוס ומדיר לשוליים את הנתפס כחריג. בחינה אינטגרטיבית של תכני התקשורת הישראלית מצביעה על תפיסת שוליותן של נשים בחברה הישראלית. בעוד הגברים מוצגים כרוב ה"נורמאלי" בחברה, הנשים מוצגות כמיעוט, כקבוצת ה"אחר", החריג, הפגום והשולי.

סקירת ספרות הבוחנת כיצד ייצוגי מגדר וערכים תרבותיים באים לידי ביטוי בפרסומות טלוויזיה בערוצים מסחריים ישראלים.

רדיו, טלוויזיה, סרטים ותוצריה האחרים של תרבות התקשורת מספקים חומרים שמתוכם אנו מעצבים את עצם זהותנו, את תחושת העצמאות שלנו, את המושגים שלנו באשר למשמעות היותנו ממין זכר או ממין נקבה, את תודעת מעמדנו, את השתייכותנו האתנית והגזעית, את הלאומיות ואת המיניות שלנו, את ה"אנחנו" ואת ה"הם".

תופעת המיעוטים בישראל מעלה את הניגודים בין החברה הישראלית הכללית לבין המיעוטים שבתוכה  המהווים תרבויות וחברות אוטונומיות ונפרדות זו מזו .

הגורם המרכזי בבחירת אמצעי התקשורת הוא השפה ורבים מבין העולים מרוסיה מעדיפים את התקשורת הנוחה והמוכרת – בשפה הרוסית. המחקר מצביע על תפקידה המרכזי של צריכת התקשורת בהבניה חברתית של זהויות מורכבות בקרב חברי הקהילה הרוסית בישראל. לרשותם של צרכנים אלה עומד גם ההיצע הגדול ביותר של אמצעי תקשורת ומכאן גם אפשרויות רבות יותר לשימוש במדיה לצורך סיפוק צרכים פסיכולוגיים חברתיים, המיוחדים לאנשים הבונים זהות חדשה בארץ חדשה.

בישראל, כמו בעולם המערבי, מעלים המחקרים גם ממצאים המעידים על קיומם של שינויים בדימוי הנשים. אך למרות נוכחותם של רמזים לשינוי אפשרי בתקשורת הישראלית, תמונת העולם המוצגת בה מותירה את הנשים בשולי העשייה החברתית, כלכלית, תרבותית ופוליטית.

בחינה אינטגרטיבית של התקשורת הישראלית מצביעה על תפיסת שולייתן של הנשים בחברה הישראלית. תפיסה זו באה לידי ביטוי בפרסומות בהיקף הופעתן, ובעיקר בתפקידיהן החברתי הנשי – מסורתי ובהצגת מאפייני אישיותן כשונים באופן מהותי מאלו של הגברים.