שירותי הכבאות פועלים, כשירותים מוניציפאליים במסגרת איגודי ערים ויחידות כבאות עירוניות. המבנה הארגוני המבוזר של מערך הכבאות מתאפיין בהיעדר מערכת פיקוד ושליטה ארצית, ולכן אין נציבות הכבאות יכולה לגבש תמונת מצב מלאה על המתרחש ואין לה שליטה מלאה על הפעלת המשאבים – כוח אדם וציוד – הנדרשים במיוחד בעתות חירום.

העבודה הנוכחית בוחנת תהליך הפוך העובר על שירותי הכבאות בישראל והוא מעבר מביזוריות לריכוזיות.

על פי דוח מבקר המדינה על השריפה בכרמל (2010)" המבנה הארגוני הקיים של שירותי הכבאות הוא בגדר בעיית יסוד חריפה בעת חירום: לנציב הכבאות אין יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על הכוחות בשטח בעת שנדרשים יכולת מובהקת של ראייה כוללת, ריכוז מאמץ, גמישות וניידות;

בשירותי הכבאות אין גורם מרכזי המוסמך לקבל החלטות על הקצאת משאבים ותעדיפם בעת חירום, ועלולה להיות לכך השפעה קריטית בעת חירום". "מצבם של שירותי הכבאות לא זו בלבד שלא שופר אלא אף החמיר מאז מלחמת לבנון השנייה. משום כך פחתו במידה ניכרת יכולותיהם להתמודד עם אירועים רבים.. מדובר במחדל מתמשך.

העבודה הנוכחית בחנה תהליך הפוך העובר על שירותי הכבאות בישראל והוא מעבר מביזוריות לריכוזיות.

במסגרת עבודה זו נבחן תהליך המעבר של שירותי הכבאות ממנהל ביזורי למנהל ריכוזי, תוך התייחסות להיבטים שונים כגון: תמיכה במעבר,השלכות המעבר, קשיים ועוד.
הבדיקה נערכה באמצעות חלוקה לשלושה פרקים מרכזיים:
1. סקירת ספרות אשר מסבירה מהי ממלכתיות, הקשרה לריכוזיות, מהו תהליך הביזור ומהם ההבדלים בין ניהול ביזורי לניהול ריכוזי.

2. מתודולוגיה אשר מתארת את מדגם המחקר, כלי המחקר (ראיון) ודרך ניתוח הראיונות.

3. ממצאים – פרק זה מציג את הממצאים שעלו בעקבות הראיונות עם מפקדים במערך שירותי הכבאות.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי המערכת הביזורית דהיום אינה פועלת ביעילות, כלומר המעברת הביזורית המחולקת לאיגודי ערים מציגה חוסר יעילות משווע, הכולל חוסר תיאום, איחוד ובהירות ביחס לתפקוד מערך שירותי הכבאות, בעיה בתקציבים, שכר, קידום, תנאי עבודה ועוד. הספרות מלמדת כי לא כל מבנה ביזורי הנו אפקטיבי ויש להתאים מבנה ביזורי לארגון עצמו.