אחת הדרכים, אשר באמצעותן ניתן לבחון את מעמדן של הנשים  בחברה הישראלית הוא באמצעי התקשורת. התקשורת מהווה זירה להצגת החברה כולה המגדירה את זהותנו, את גבולות הקונצנזוס וכדומה.

עבודה זו דנה בהיבטים סוציולוגיים שונים של תכנית הטלוויזיה "דוגמניות "כתופעה חברתית" על פי הגישה הפונקציונאלית, גישת הקונפליקט והגישה הקונסטרוקטיבית-מוסדית.

הפרדיגמה הפונקציונאלית היא מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כמערכת סגורה ומורכבת שחלקיה פועלים יחד בשיתוף פעולה ובאיזון לקידום היציבות

לפיכך דימויה הזול, השטחי, והמשפיל של האישה בתכנית "דוגמניות" עונה על פונקציות המקדשות את מטרות המערכת החברתית ותפקודה. מטרתה המרכזית  תכנית הטלוויזיה "דוגמניות" היא הגברת המכירות, הרווחים וההכנסות, אינטרס מסחרי ברור ולגיטימי. ההיבט הציבורי, פגיעה וניצול הדוגמניות הנחשפות אינם נכנסים למערכת השיקולים.

בחינה אינטגרטיבית  של התקשורת הישראלית מצביעה על תפיסת שולייתן של הנשים בחברה הישראלית

זרקורי הביקורת מופנים רבות לתקשורת המחזקת את ההגמוניה הפטריארכאלית, כמתעלמת מהקול הנשי, כמקבעת את מקומן של הנשים כשולי וזניח וכשותפה לאפלייתן של הנשים

עבודה זו תדון בהיבטים סוציולוגיים שונים של תכנית הטלוויזיה "דוגמניות "כתופעה חברתית" על פי הגישה הפונקציונאלית, גישת הקונפליקט והגישה הקונסטרוקטיבית-מוסדית.