השיח הציבורי –האינטרנט הפופולארי בשנים האחרונות הוא הטוקבק המהווה פורמט ייחודי כחלק מהתרבות המקוונת כולה. פורמט זה יוצר שוני מהותי בין הטוקבקים ובין הפורמטים הקודמים של תגובות מהציבור, כאשר הוא מאפשר חופש ביטוי ייחודי המשפיע על הפופולאריות הרבה שלו.

עבודת סמינריון זו בוחנת את מאפייני התקשורת הווירטואלית.

ההנחה כי גולש המעוניין להביע את דעתו, יבטא עצמו ברשת האינטרנט באופן בוטה יותר לעומת אופן הביטוי בתקשורת פנים מול פנים. עצם אי החשיפה והאנונימיות תורמת לכך שלגולש קל יותר להתבטא באופן חופשי וללא מעצורים.

הטוקבק מתקיים במרחב המקוון כולו והוא למעשה שולח תגובות שונות ולעיתים תגובות פוגעניות. הטוקבק מתאפיין בספונטניות, במיידיות, באוריינטציה כלפי הכלל, בחד-פעמיות, בתיווך מינימאלי ובאנונימיות. כל אלה משפיעים על הפופולאריות הרבה של הטוקבקים.

עם זאת, המיידיות, הספונטניות והאנונימיות של הטוקבקים הפכו אותם גם בימה נוחה וזמינה להשתלחויות בוטות בכותבים. בשל כך, רוב אתרי החדשות במדינות המערב לדוגמה ארה"ב הפסיקו לאפשר תגובות בטוקבקים בשל היקף התגובות הפוגעניות. לעומתם יש הסוברים כי הטוקבק הפך אמצעי ביטוי חשוב דווקא במדינות שכלי התקשורת המסורתיים בהן נתפסים כלא מייצגים את עמדות הציבור.

הטוקבק, בהיותו פופולארי ודומיננטי ברשת הפך למוקד משמעותי בשיח המקוון בפרט ובשיח העיתונאי בכלל.

מחקר זה בחן את מאפייני התקשורת הווירטואלית, כאשר הרציונאל אשר עמד בבסיסו של המחקר הנוכחי היה אפקט הסרת העכבות, המתייחס לשיח הציבורי ברשת המתאפיין כשיח בוטה , ישיר ופוגעני יותר לעומת שיח ציבורי מחוץ לרשת.

הבדיקה בוצעה על פי שיטת מחקר כמותית. נעשה שימוש בשאלונים אשר מודדים את עמדות כלפי שימוש בטוקבקים ופורומים.

בדיקת עמדות כלפי שימוש בטוקבקים ופורומים העלתה כי רבים אינם סוברים כי הבעת דעה בטוקבק היא ישירה מהבעת בשיח של פנים מול פנים וכן אינם סוברים כי בכדי להביע עצמך כראוי עליך להישאר אנונימי.

יחד עם זאת, רבים טענו כי לשון בוטה עשויה לתרום לשיח וכי קיימת הסכמה כמעט מלאה עם כך שלשון בוטה גוררת תגובות מעניינות יותר. מכאן ניתן להסיק כי רוב הנחקרים היו חושפים פרטים בטוקבקים ופורומים שבשיח בפנים מול פנים לא היו מעלים.