כיום מרחב חיפה משמש כמרכז התעשייה הכבדה של ישראל . במרחב זה מרוכזים כמחצית ממפעלי הפטרוכימיה והכימיה הכבדה של המדינה ( "דשנים וכימיקלים" , "חיפה כימיקלים" ) בשל בתי הזיקוק הנמצאים בו .

סקירה זו עוסקת את התפתחותה של התעשייה בחיפה בתקופת המנדט הבריטי, תקופה המהווה את התקופה העיקרית אשר נתנה את אותותיה במרחב התעשייה החיפאי.

בחיפה מרוכזים מרבית מפעלי הפלדה של המדינה ( "מפעל צינורות המזרח התיכון" ) . באזור חיפה קיים גם ריכוז של ענף מוצרי מינרלים , תעשיית רכב , מזון ומוצרי מתכת . מפעלי תעשיה אלו התפתחו והתרחבו ברציפות , החל מזמן הקמתם בשנות ה- 20 בתקופת השלטון הבריטי ועד ימינו .

עד לראשית המאה העשרים הייתה חיפה עיירת דייגים דלה ומזוהמת, שמספר תושביה הגיע למאות אחדות . העיר חיפה התפתחה בדור האחרון לשלטון התורכים בצורה נמרצת במיוחד , ורק בה מכל ערי הארץ גדלה האוכלוסייה פי שישה . ערב מלחמת העולם הראשונה , ובתום ארבע מאות שנות השלטון העותמאני , כבר היה מעמדה של חיפה כעיר הראשית של צפון ארץ ישראל היה מוכר ובעל חשיבות.

בתקופת המנדט הבריטי מראשותו ועד סופו חיפה הייתה מצויה בתהליך פיתוח כלכלי מתמיד , הכלכלה החיפאית התפתחה, נתון שהקנה לה יתרונות רבים: מספר התושבים המשיך לעלות בהתמדה,התחבורה התפתחה, מקומות התעסוקה התרבות וכו'.