מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל כוללת שינויים מרחיקי לכת שאימצו קובעי המדיניות הראשית שנות ה- 2000. מערכת הביטחון הסוציאלי, נועדה להעניק מענה לנטל כלכלי הכרוך במצבי חיים שונים שאינם מאפשרים לאדם להמשיך לעבוד באופן סדיר, כמו –הורות. התפתחות של מערכת הביטחון הסוציאלי לא מחלצת ממחסור כלכלי לחלוטין אלא שאפת להבטיח צורכי קיום של קבוצות אוכלוסייה שאינן יכולות להתקיים לבדן. מדובר בקצבאות כספיות שונות המותנות במבחני אמצעים ומיועדות להבטיח רמת מינימום ליחידים ומשפחות.

העבודה בוחנת באיזו מידה הקיצוצים שעברו קצבאות הילדים במהלך השנים בישראל השפיעו על האוכלוסייה, על הילודה, העוני ומספר ילדים במשפחות בישראל.

תמיכות במשפחות ובילדים עניים החלו להופיע באנגליה כבר בימי הביניים. בשנות ה-30 של המאה ה-20 , התפתחו באירופה תכניות קצבאות ילדים , בעיקר בצרפת ובלגיה . בישראל, בשנות ה-50 החלו להנהיג קצבאות ילדים, כאשר מדיניות זו ניזונה ממדיניות רווחה .
קצבאות ילדים הן חלק אינטגראלי ממערכת הביטחון הסוציאלי בכל מדינת רווחה ומטרתן עידוד הילודה, צמצום ממדי העוני בקרב ילדים והשתתפות במימון גידול הילדים.

קצבאות ילדים משולמות ע"י הביטוח הלאומי, למשפחות עם ילדים, מאז תחילת ספטמבר 1959.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון באיזו מידה הקיצוצים שעברו קצבאות הילדים במהלך השנים בישראל השפיעו על האוכלוסייה, על הילודה, העוני ומספר ילדים במשפחות בישראל.

הפרק הראשון סקר את השינויים שנערכו לאורך השניים בקצבאות הילדים עד להפחתה המשמעותית הנהוגה כיום, את הגורמים המהווים סיכון להודים עתידיים ואת המדיניות הישראלית ביחס לעידוד הילודה בישראל.

הפרק השני דן במעבר ממדיניות סוציאל דמוקרטית לניאו ליברלית והשפעתה על הקיצוץ בקצבאות והעוני.

הפרק השלישי דן בעוני, בעוני בקרב משפחות עם ילדים, הנטל הכלכלי עקב ההוצאות על גידול הילדים וכיצד השפיעו השינויים בקצבאות הילדים מבחינה אידיאולוגית וכלכלית.

ממצאי הבדיקה העלו כי הקיצוצים בקצבאות העלו את שיעור העוני בקרב משפחות וילדים בישראל . בקרב האימהות החד הוריות העוני גבר וקיצוץ הקיצבה וגרם להן לעבוד בשכר נמוך על מנת לקבל את הגמלה הנמוכה .קיצוץ הקיצבה גם הוביל ליציאת נשים לעבודה, אך במקביל הובילה גם לידי ירידה בהכנסה, קשיים כלכליים ועוני .

הקיצוץ והעוני שגבר במדינה נצא כלא תואם את מדיניות עידוד הפריון והילודה בישראל, שכן מחד קיים עידוד ילודה ומאידך, המדינה מסייעת באופן מינימאלי ביותר להורים . כלומר המדינה אינה מספקת סיוע ציבורי מספק לאישה ומשפחות עם ילדים, נתון העלול להביל לעוני .