במדינות בהן בית המשפט מוסמך להעביר ביקורת על הליך החקיקה ניתן לראות מודלים שונים של ביקורת. המודל הקלאסי של ביקורת שיפוטית מתמקד בביקורת שיפוטית תוכנית, בה בוחן בית המשפט האם הוראות חוק מסוים פוגעות בנורמות חוקתיות.
הסקירה הנוכחית בוחנת את הביקורת השיפוטית חוקתית על ההליך הפלילי, תוך התייחסות למצב בישראל ובעולם, מציגה את הגישות השונות בנוגע לביקורת השיפוטית, מציגה משפט משווה בנושא הביקורת השיפוטית על ההליך הפלילי ומציגה את המשפט המצוי והביקורת השיפוטית הנהוגה בישראל תוך סקירת פסקי דין שונים.
הליכי החקיקה בישראל מוסדרים בתקנון הכנסת. על פי הפסיקה, בית המשפט מוסמך להעביר ביקורת שיפוטית על הליכי החקיקה של הכנסת, להצהיר על פגמים בחוק ואף לבטלו. על אף מגמת הביקורת השיפוטית האקטיביסטית, בית המשפט נוהג בריסון עצמי ובזהירות בכל הנוגע לביקורת שיפוטית על הליכים פרלמנטאריים וכן על הליכי חקיקה.
בעקבות האקטיביזם השיפוטי והתחזקות כוחו של בג"ץ החל דיון בנושאים רבים: נושאים שנויים במחלוקת, נושאי דת, בטחון, נושאים ערכיים וכדומה. המגמה הראשונה אשר באה לידי ביטוי בהתחזקותו של בג"ץ הייתה החלת שני חוקי היסוד: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.
הדיון בשאלת מעורבותה של מערכת המשפט בהליך הפלילי מעלה שוב ושוב את השאלה: מהם הגבולות לפיהם יש לפעול ומהי נקודת האיזון של בית המשפט כיום? האם בית המשפט נוטה בביקורת שיפוטית נרחבת ומתערבת יתר על המידה, או האם התערבותו של בית המשפט שומרת על חוקי יסוד וערכים בסיסיים?
הביקורת כנגד ההתערבות השיפוטית הגוברת, מלמדת אולי כי רצוי שבית המשפט ימנע מהכרעות הנוגעות להחלטות פוליטיות, מדיניות וצבאיות. נראה כי לא תמיד ביקורת המדינה אפקטיבית, שכן בעקבות מגמת השפיטה המתערבת עלתה גם המודעות הציבורית הדוחקת בבתי המשפט להרחיב את סמכויותיו ולגעת בנושאים שאינם מעניינו, ואכן, בג"ץ עוסק בנושאים שלא נידונו בו בעבר. יחד עם זאת, ללא ספק קיים ריסון משפטי רב.
משפט משווה
משפט מצוי
ביביליוגרפיה