משקאות אלכוהוליים ובמיוחד יין, היו מוכרים לאדם מקדמת דנא. האדם הכיר היטב את השפעותיו החיוביות שיש למשקאות אלכוהוליים כגון: שיכר והשפעותיו השליליות לא היו זרות לו. נראה כי האלכוהול היה "הסם" העיקרי שנעשה בו שימוש רחב ושימוש לרעה.

עבודת סמינריון זו בוחנת את הבעייתיות המוסרית בשיווק, בפרסום ובמכירת אלכוהול.

האלכוהול הוא מוצר טבעי המופק תוך כדי תסיסה של פירות וגרעיני תבואות. על פי מקורות בתנ"ך הייתה התייחסות ליין כאל מעורר ואל מרגיע כאחד, כאל תרופה וכאל משקה אלים, כאל משקה חברתי ומעמדי וכאל מזון.

אנו חיים כיום בחברה הצורכת מדי יום ביומו משקאות אלכוהוליים בכמויות גדולות. ישראלים רבים מרווים את הצמא בבירה, מלווים את הארוחה ביין ומקנחים בכוסית ברנדי, קוניאק או ליקר.

המשקה האלכוהולי, ללא קשר לרמת האלכוהול וריכוזו, למקורו ולטעמים המוספים לו, משמש עד היום הזה אחד החומרים המשנים את מצבי התודעה והרגש. השאלת הנבדקת היא מהם מאפייני הבעייתיות המוסרית בשיווק, בפרסום ובמכירת אלכוהול?

העבודה הנוכחית תציג תחילה פרק הדן בתעשיית האלכוהול בבחינת שיעור צריכה, אוכלוסיות מועדות וגורמים לשימוש לרעה באלכוהול.

בפרקים הבאים יוצגו ריסון עצמי של חברות המייצרות/ מוכרות אלכוהול, כלומר הקוד האתי של החברות. (חברה ישראלית וחברה אמריקאית). במקביל תוצג חקיקה מונעת צריכה ופרסום משקאות אלכוהוליים בישראל ובארצות הברית.

בהמשך במסגרת הריסון החיצוני יוצג תפקדו של השוק כתחליף למוסר ויכולתו למנוע צריכה גבוהה של אלכוהול. כמענה לשאלת המחקר יוצגו מספר גישות: תועלתנות, חובות וזכויות וכן צדק.

באמצעות הגישות הללו תוצג מסקנה בדבר מוסריותו של הליך מכירה, שיווק ופרסום של משקאות אלכוהוליים מצידו של היצרן ומצידו של הצרכן.