על פי ארגון הבריאות העולמי צריכת אלכוהול מזיקה וגורמת ל-2.5 מיליון מקרי מוות בכל שנה. יש לציין, שחלק גדול הם אנשים צעירים. תופעת השתייניות הולכת ותופחת בחברה הישראלית ומובילה לאירועי אלימות שהשתיינים נוטלים בהם חלק ולהשלכות שליליות אחרות.

עבודה זו עניינה במאפייני הבעייתיות המוסרית בשיווק, בפרסום ובמכירת אלכוהול.

השפעותיו של האלכוהול מהירות, האלכוהול נספג במחזור הדם במהירות רבה, מגיע באמצאותיו לכל חלקי הגוף וחודר לרקמות. הוא משפיע בעיקר על המערכת העצבים המרכזית, אם כי השפעתו ניכרת גם על מערכות גופניות אחרות, כגון: הכבד והפנקריאס, מערכת העיכול, כלי דם והלב.

משקאות אלכוהוליים ובמיוחד יין, היו מוכרים לאדם מקדמת דנא. האדם  הכיר היטב את השפעותיו החיוביות שיש למשקאות אלכוהוליים כגון: שיכר והשפעותיו השליליות לא היו זרות לו.

נראה כי האלכוהול היה "הסם"  העיקרי שנעשה בו שימוש רחב ושימוש לרעה. האלכוהול הוא מוצר טבעי המופק תוך כדי תסיסה של פירות וגרעיני תבואות.  על פי מקורות בתנ"ך  הייתה התייחסות ליין כאל מעורר ואל מרגיע כאחד, כאל תרופה וכאל משקה אלים, כאל משקה חברתי ומעמדי וכאל מזון.

השאלת הנבדקת היא מהם מאפייני הבעייתיות המוסרית בשיווק, בפרסום ובמכירת אלכוהול?

• העבודה הנוכחית תציג תחילה פרק הדן בתעשיית האלכוהול בבחינת שיעור צריכה , אוכלוסיות מועדות וגורמים לשימוש לרעה באלכוהול.
• בפרקים הבאים יוצגו ריסון חיצוני של חברות המייצרות/ מוכרות אלכוהול , כלומר הקוד האתי של החברות. (חברה ישראלית וחברה אמריקאית). במקביל תוצג חקיקה מונעת צריכה ופרסום משקאות אלכוהוליים בישראל ובארצות הברית.
• בהמשך במסגרת הריסון החיצוני יוצג תפקדו של השוק כתחליף למוסר ויכולתו למנוע צריכה גבוהה של אלכוהול.
• כמענה לשאלת המחקר יוצגו מספר גישות: תועלתנות, חובות וזכויות וכן צדק. באמצעות הגישות הללו תוצג מסקנה בדבר מוסריותו של הליך מכירה , שיווק ופרסום של משקאות אלכוהוליים מצידו של היצרן ומצידו של הצרכן וכן מצידה של המדינה.