התגמולים הניתנים למנהלים ולעובדים בחברות ציבוריות כוללים מספר מרכיבים לרבות: שכר, בונוס תלוי ביצועים, אופציות הניתנות בהתאם לביצועים או אופציות על מניות ותכניות פנסיה.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיים קשר בין תגמולי עובדים ומנהלים באמצעות אופציות לבין רווחיות החברה.

חברה משקיעה מאמצים רבים בבניית מערכת תגמולים ותמריצים יעילה לעובדיה לשם השגת הנעת העובדים לתפוקה מקסימלית ולהישארותם בחברה, ומנסה לענות על כל צרכי העובדים עד כמה שיכולה. ישנן חברות רבות המתגמלות את עובדיהם בדרכים נוספות, מעבר לתגמול בעזרת השכר, באמצעות אופציות למניות ומניות.

תכניות תגמול באמצעות אופציות למניות או באמצעות מניות, מאפשרות לעובדים לרכוש את מניות החברה בה הם עובדים וכך העובדים יכולים להגיע לעמדת בעלות בחברה בה הם עובדים ללא תשלום במזומן מראש. תכניות תגמול מסוג זה נראו לראשונה בשנות ה-50 בארה"ב וכוונו אך ורק למנהלים הבכירים באותן חברות.

העבודה הנוכחית בחנה את השאלה האם קיים קשר בין תגמולי עובדים ומנהלים באמצעות אופציות לבין רווחיות החברה כפי שמדווחים בדוחות הכספיים?

מדגם המחקר כלל חברות מענף הנדל"ן, הטכנולוגיה, ההשקעות ואחזקות, חברות בתחום המסחר והשירותים, התעשייה, ביטוח ובנקים.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי במשך שנים רבות מהווה סוגיית הענקת האופציות לעובדים נושא שנוי מאד במחלוקת, בעיקר בכל הנוגע לאופן הטיפול החשבונאי. קשה למצוא בימינו חברות מצליחות שאינן מקיימות מערכת תמריצים ותגמולים לעובדיה. על מנת להתפתח ולהציג ביצועים מעל לממוצע בכל ענף וענף חייבות החברות ליצור זיקה אפקטיבית בין האינטרס שלהן לבין זה של אילו שהצלחתה תלויה בהם, קרי עובדיה ומנהליה.