גל העלייה של שנות התשעים מברית המועצות לשעבר הגדיל מאוד את ממדי מערכת החינוך ושינה את ההרכב הדמוגרפי שלה. הגידול הכמותי גרם לעומס על המערכת והשינוי בהרכב החריף את השונות התרבותית ויצר דילמות ואי-שביעות רצון מצד הקולטים ומצד הנקלטים.

סקירת ספרות זו  עניינה בבחינת  תופעת הכיתות המדעיות של עולים בבתי ספר 

בדיקת השתלבות עולי חבר העמים במערכת החינוך מעלה כי רוב ילידי בריה"מ לשעבר (88.7%) לומדים בפיקוח הממלכתי-כללי, וכי  אחוז הלומדים בפיקוח החרדי בקרב העולים (9.2%) נמוך בהשוואה לאחוז זה בקרב ילידי ישראל שהוריהם ותיקים (19.5%).

להורי התלמידים העולים קשה יותר, בהשוואה לוותיקים, להיות מעורבים בקבלת החלטות  בנושאים הקשורים ללימודי ילדיהם בכלל ולעזיבת בית-הספר בפרט.

בית הספר כמו כל מסגרת פתוחה, נאלץ לעבור שינויים כדי להתאים עצמו לסביבה דינאמית משתנה. השינויים יכולים להתבטא בתהליך ארגוני יזום או בהפעלת יוזמות חינוכיות בבית הספר ולכן מערכת החינוך הופכת טכנולוגית יותר ויותר.

הטכנולוגיה בבית הספר  מאפשרת פיתוח וקידום כל תלמיד ותלמיד, מספקת הזדמנות לשיפור היכולות, מייצרת חשיבה ומגדילה את השתתפותם של בעלי עניין, כגון מורים, מנהלים, משרד החינוך ועוד.

התמורות הטכנולוגיות הובילו לפתיחת כיתות מדעיות טכנולוגיות בביה"ס. ובכן מינהל המדע וטכנולוגיה את התוכנית "עתודה למנהיגות מדעית טכנולוגית" ב-30 בתי ספר על יסודיים שש שנתיים, במטרה לייצר מסלול מצוינות שש שנתי  המוביל לתעודת בגרות איכותית בתחומי המדע והטכנולוגיה הכוללת:5 יח"ל מתמטיקה ,5 יח"ל מדעי הטבע (פיסיקה כימיה ביולוגיה) ובנוסף,5 יח"ל טכנולוגיות (מדעי המחשב/ הנדסת תוכנה, הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת מכונות, ביוטכנולוגיה או מדעית טכנולוגית), או מקצוע מדעי טבע  נוסף.