העבודה הנוכחית עניינה בטענת המניעות במסגרת המכרז.

כאשר שאלת המחקר בוחנת את כוחה של טענה המניעות כהגנה מפני תקיפת המכרז-רצוי ומצוי.

דיני המכרזים נועדו הראש ובראשונה לקדם הגינות, שמירה על טוהר המידות ומניעת התקשרות מתוך משוא פנים או כתוצאה משחיתות, קידום היעילות הכלכלית ויצירת שוויון הזדמנויות בהתמודדות על קשירת עסקה עם הרשות המנהלית ואכן, ביסוד עריכתו של כל מכרז עומד עקרון השוויון בין המתחרים, ברם עקרון זה אינו עשוי מקשה אחת ולצידו קיימים ערכים מוגנים אחרים ומטרות נוספות הנשקלות בעת פרסום הצעות למכרז, כגון שמירה על טוהר המידות, מניעת שחיתויות, התקשרות אופטימלית מבחינה כלכלית, שוויון הזדמנויות ועוד .

העבודה הנוכחית עוסקת בטענת המניעות במסגרת המכרז, כאשר שאלת המחקר תבחן את כוחה של טענה המניעות כהגנה מפני תקיפת המכרז-רצוי ומצוי. כלומר, בית המשפט הישראלי בהשראת הדין האנגלי והאמריקאי נוטה לנקוט במניעות משפטית בעת הליך מכרי זה או אחר כאשר אחד המציעים מעלה פגם בהליך ובתוצאותיו.

העבודה הנוכחית דנה תחילה בסוגיית המניעות המשפטית, מטרותיה והשלכותיה. בהמשך, נדון המכרז הציבורי והפרטי, בסוגיית תום הלב המתלווה אליו ובעקרון השוויון החל עליו. הפרק הבא עוסק בסוגיה המניעות המשפטית וכוחה בעת מציאת פגמים במכרז, כיצד בית המשפט מתייחס לכך ? האם הלכת המניעות המצויה הנה רצויה ?

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי
המכרז מגלם בחובו שני אלמנטים, אלמנט אחד מתייחס לאלמנטי התחרותיות בין המציעים ולאלמנו שני מתייחס להליך מכרז על מנת ליצור יושר, שוויון והגינות.