ישנה אמביוולנטיות ברורה בנוגע לכבישי אגרה שכן כל יתרון לצד אחד מהווה חסרון לצד השני, יתרון רווחיות לממשלה או לחברה פרטית מגיעה מכספי הציבור דבר הפועל לרעת האזרחים.

סמינריון זה בא להציג נתונים ולנתח את התופעה של כבישי אגרה בעולם ובישראל בפרט.

הסוגיות העיקריות הינן שההכנסות מכבישי אגרה נחשבות למעין מס נוסף ולא צודק על האזרחים בדומה למס על הדלק והאזרחים העיקריים שיכולים לממן לעצמם את הנסיעה הקבועה על הכביש הינם ממעמד אקונומי גבוה, כלומר העשירים הם היחידים שנהנים מיתרונות הכביש מה שיוצר אפליה פסולה.

התומכים העיקריים של כבישי האגרה הם כמובן הממשלה, החברה שמקימה את הכביש והאזרחים ממעמד הכלכלי הגבוה יותר, המתנגדים העיקריים הם האזרחים ממעמד כלכלי נמוך יותר בטענה שצריך להשקיע את הכסף בכבישים חינמיים ואין זה הוגן לגבות כסף מהאזרח על תשתיות שאמורות להיות ציבוריות וללא תשלום.

שאלת המחקר הנוכחי היא האם רעיון כבישי האגרה באמת מניב תוצאות והאם הוא מתחשב בכל שכבות האוכלוסייה, מעמד הביניים בפרט. שאלת המחקר בחנה את עמדתם ושביעות רצונם מכבישי האגרה בישראל.

במחקר זה קיימת בדיקה האם היחידים שמרוויחים מכבישי האגרה הם הממשלה והעשירים והאם זה צודק לגבות מהאזרחים כסף עבור משהו שצריך להיות חינם ואולי בכלל המצאת כבישי האגרה זה רעיון שמניב תוצאות הפוכות והוא בכלל נחשב לכישלון.

מאגר הנתונים בנוגע לכבישי האגרה בעולם הינו רחב ומגוון בנוסף גם המשתמשים בכבישי האגרה לא קטן גם בישראל.

באמצעות הפצת שאלון, עלתה הבנה כי רוב אזרחי ישראל לא מרוצים מתופעת כבישי האגרה מהסיבה המובנת שאין זה צודק לחייב אותם על תשתיות שאמורות להיות חינמיות ושהכסף שבוזבז על כבישי אגרה צריך לשמש לפרויקטים ציבוריים שיהוו יתרון גדול יותר לאזרחים, הרעיון ההגיוני ביותר זה שיפוץ והרחבת כבישי קיימים. דעה זו רווחת גם בשאר המדינות בעולם ארה"ב בפרט. עם זאת ישנה אהדה רבה לרעיון שיש בנתיב המהיר של חניון עם תחבורה