בפני כל משקיע הדואג לעתידו קיים מגוון רחב של אפיקי השקעה. עליית תוחלת החיים וכן עליית רמת החיים מביאים למצב בו עלויות המחיה לתקופה שלאחר הפרישה הולכות וגדלות ובהתאם לכך הצורך להפרשה לחיסכון פנסיוני.

סקירה הבוחנת את כדאיות ההשקעה בקופות הגמל לאחר רפורמת הביזור. הסקירה עוסקת בקופות הגמל בישראל, בועדת בכר והביזור בענף קופות הגמל, החקיקה בעקבות הועדה והיתרונות של קופת הגמל הפרטית, לעומת הבנקאית

שוק ההון הנו מקום מפגש בין היחידות החוסכות לבין היחידות המשקיעות, כאשר הקשר בין היחידות הללו הם המתווכים הפיננסים. בישראל המתווך הפיננסי הדומיננטי הוא הבנק ובשוקי הון בעולם פועלים לצד התיווך הבנקאי מתווכים פיננסים רבים. מבנה שוק מעין זה מגביר את התחרות ומייעל את פעילותם של המתווכים הפיננסים . בניגוד למקובל בעולם, המערכת הבנקאית בישראל מתאפיינת בשליטה ובדומיננטיות על קופות הגמל.

ההשקעות בקופות גמל בנקאיות מובילות לניגוד עניינים מובנים בפעילותם, שכן הבנקים מנהלים את ההשקעות, מתפקדים כיועצים, בעליהם של קופות הגמל ואף נותנים שירותים נלווים במסגרת קופות הגמל. ניגוד העניינים מעצים את הריכוזיות המובילה להיעדר תחרות ולפגיעה באיכות השירותים ובתשואות.

מטרת הרפורמה הנה הגברת התחרות בענף הבנקאות ובשוק ההון, באמצעות צמצום הריכוזיות וניגודי העניינים, באמצעות הפרדת פעילויות עם פוטנציאל לתחרות, כלומר הפרדת קופות הגמל מהבנקים באופן הדרגתי ושיפור התשואות של החוסכים.
ועדת בכר נועדה בראש ובראשונה לצמצם את הריכוזיות בענף הבנקאות ואת ניגודי העניינים המובנים בו, לפיכך הומלץ כי תאגיד בנקאי לא יחזיק אמצעיי שליטה כלשהם בחברה לניהול קופות גמל. מכירת קופות הגמל, על ידי הבנקים, תצמצם באופן משמעותי את ניגודי העניינים המובנים בפעילותם, תביא לביזור רב יותר בניהול הכספים במשק ותפתח שווקים אלה לתחרות שבעקבותיה צפוי שיפור ברמת השירותים וגידול בתשואה לחוסכים .