הרוב הגדול של העבריינים הכלואים שהורשעו בעבירת מין משוחרר לאחר מיצוי העונש מהכלא לקהילה. שיקום עבריינים אלה במסגרת תוכניות לשיקום עברייני מין מבוסס על כלא, כפי שנהוג בארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה, הוכיח כמפחית עבירות חוזרת – מועדות – תוך הגברת רווחתם של עבריינים לאחר הכליאה.

סקירת הספרות הנוכחית דנה בעמדות כלפי יעילות תכניות שיקום לעברייני מין בבית סוהר

אומנם שיעור כליאה מחדש של עברייני מין 3 שנים לאחר שחרורם, גבוה, אך רק שיעור נמוך מורשעים בגין עבירת מין אחרת, והשאר בגין שחרור טכני – הפרות חוזה.

תוכניות לשיקום עברייני מין בתוך בתי הסוהר הן מעטות, לעיתים לא יעילות בהפחתת הסיכון לקהילה.

הפער בין מגוון התוכניות לשיקום עברייני מין בכלא המיושמות בארצות הברית, אוסטרליה ובריטניה, לבין מיעוטן של תוכניות אלה בישראל, מוביל לבדיקת יעילות תוכניות שיקום לעברייני מין בבית סוהר ומהם היתרונות והחסרונות של תכנות השיקום לעברייני מין בבית סוהר.

תיאוריה ומחקר על הטיפול בעברייני מין הוא אחד התחומים המפותחים ביותר בטיפול עבריינים,. חלק ניכר מהתפתחות זו התרחשה במידה מסוימת בשל הפרדה מגוף הידע הכללי יותר על שיקום עבריינים, משתי סיבות לפחות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי קבוצתי (CBT) הוא ההתערבות הטיפולית הנפוצה שעליה נשענות תוכניות שיקום. CBT מניח כי דפוסי החשיבה הלא מתפקדים של העבריינים הם שהובילו להתנהגותם הבלתי הולמת מבחינה מינית. התנהגות כזו נלמדת ולכן ניתן ללמוד אותה באמצעות ארגון מחדש קוגניטיבי אינטנסיבי.

במסגרת תוכניות שיקום מבוססות כלא ותהליכים קבוצתיים, הקשר האופטימלי מסייע לעברייני המין להתמודד עם העיוותים הקוגניטיביים שלהם, ובסופו של דבר לפתח אחריות על עבירתם.